שמות כט, מד

וֶאֱקַדֵשׁ יָת מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיָת מַדְבְּחָא וְיָת אַהֲרֹן וְיָת בְּנוֹהִי אֱקַדֵשׁ לְשַׁמָשָׁא קֳדָמַי:

וְאֵיקַדֵּשׁ יַת מַשְׁכַּן זִימְנָא וְיַת מַדְבְּחָא וְיַת אַהֲרן וְיַת בְּנוֹי אֵיקַדֵּשׁ לְשַׁמָּשָׁא קֳדָמָי

וקדשתי. והנה בעבור הכבוד יהיה קדוש האהל הנקדש בכבוד. והמזבח שהוא לפתחו:

ואת אהרן ואת בניו אקדש. שהם משרתי האהל והמזבח והיו קדושים:

וקדשתי את אהל מועד. בעשרה נסים שהיו קבועים כדאיתא ביומא ספ״א. ובמה שיצא עונש לכל הבא לגשת יותר מהראוי לו כמבואר בס׳ במדבר. וזהו בחינה על עוצם הקדושה שבו:

ואת המזבח. במה שהיה שורף את האימורין במהירות נפלאה כדאיתא ביומא רפ״ד והיה אש של מערכה מתגבר. ובזבחים דף נ״ט לענין אלף עולות יעלה שלמה יע״ש בפירש״י:

ואת אהרן ואת בניו אקדש. הבטיח שיסייע אותם מן השמים לקדשם וכענין דאיתא שלהי פ״ג דיומא המקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה והיתה קדושת אהרן ובניו הרבה למעלה מכה״ג וכהנים הדיוטים שבכל דור:

וקדשתי, ענין (ג) שע"י העבודות יוקדש האהל וכליו שהוא מקום העבודה ואהרן ובניו המזומנים לכהן בכהונת הקדש, ר"ל שיתקדש מקום העבודה והעובדים: