שמות כח, כט

וְיִטוֹל אַהֲרֹן יָת שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחשֶׁן דִינָא עַל לִבֵּהּ בְּמֵעֲלֵהּ לְקוּדְשָׁא לְדוּכְרָנָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא:

וְיִטוֹל אַהֲרן יַת שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּחֹשֶׁן דִּינָא עַל לִבֵּיהּ בִּזְמַן מַעֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא לְדוּכְרָן טַב קֳדָם יְיָ תְּדִירָא

לזכרון לפני ה' תמיד. שיזכור ה' זכותם ויפקוד את בניהם לשלום בזכותם:

בחשן המשפט על שם שמגיד משפט ישראל וצרכיהם.

בחשן המשפט. כבר נתבאר דמשמעו לעשות דיקיון של ישראל. לזכרון לפני ה׳ תמיד. וסתם זכרון לישועה וכדתני׳ בספרי פ׳ בהעלותך עה״פ וכי תבואו מלחמה. ונזכרתם. כ״ז שישראל נזכרים אין נזכרים אלא לישועה:

והנה בזכרון האפוד לא כתיב תמיד. משום דשם מיירי בזכרון לברכה ופרנסה וזה אינו אלא בשעת הברכה ברגלים דאז זמן רה״ש לצרכי פרנסה ומש״ה הי׳ מנהג בבהמ״ק שהכה״ג מתלבש בכליו ביו״ט כדתנן בחגיגה פ״ב והוא כדי להזכיר ברכת המועד משא״כ לתבוע עלבן של ישראל נצרך בכל שעה ובכל רגע. וע״ז אנו מתפללין ברכת גאולה בכל יום כמש״כ לעיל ס״פ בא: