שמות כב, יב

אם טרף יטרף. על ידי חיה רעה:

יבאהו עד. יביא עדים שנטרפה באונס, ופטור:

הטרפה לא ישלם. אינו אומר טרפה לא ישלם, אלא הטרפה, יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם טרפת חתול ושועל ונמיה משלם. טרפת זאב, ארי ודב ונחש אינו משלם. ומי לחשך לדון כן, שהרי כתיב ומת או נשבר או נשבה, מה מיתה שאין יכול להציל, אף שבר ושביה שאין יכול להציל:

אִם אִתְּבָרָא יִתְּבַר יַיְתִי סַהֲדִין דִתְבִירָא לָא יְשַׁלֵם:

אִין אִתְבְּרָא יִתְבַּר מִן חֵיוַת בְּרָא מַיְיתֵי לֵיהּ סַהֲדִין אוֹ יַמְטִינֵיהּ עֵד גּוּפָא דִתְבִיר לָא יְשַׁלֵּם

אִם יִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל יֵיתֵי לֵיהּ מִן אֵיבָרוֹי סָהַד קְטִילָא לָא יְשַׁלֵּם:

אם טרף יטרף על ידי חיה רעה יביאהו עד יביא עדים שנטרפה באונס ופטור זה לשון רש"י ויש לתמוה למה הצריך הכתוב בכאן עדים ולמעלה אמר שבועת ה' תהיה בין שניהם והדין בהם שוה הוא שאם יש לו עדים יפטר במת ונשבר ונשבה וכן בנטרף ואם אין לו עדים נשבע על כלן ואינו משלם ושמא כי דבר הכתוב בהווה שהשור כשימות באבוס בעליו או יעלה לצוק ונשבר אין רואה בו וכן הנשבה בליסטים מזויין שבא עליו ונטלו מן העדר והלך לו אבל האריה והדוב כאשר יטרוף יקרא עליו מלא רועים ולכן יאמר שיביא אותם לב"ד ויפטר או שנפרש שבא הכתוב ללמד על דינו של איסי בן יהודה שאומר (ב"מ פג) אין רואה (לעיל פסוק ט) פטור הא יש רואה יביא עדים ויפטר ופירושו שאם אירע האונס במקום שהאנשים מצויין שם כל היום אין סומכין על שבועתו וצריך להביא העדים ודרך הטרפה שתהיה כן כאשר אמרנו ולכן הצריך בה הכתוב שיביא העדים ור"א אמר יביאהו עד שיביא קצת הנטרף שתי כרעים או בדל אוזן להיות לו לעד וכן ראיתי במכילתא דרבי שמעון בן יוחאי אבא שאול אומר יביא עדידה שנאמר (עמוס ג יב) כה אמר ה' כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים וגו'

אם. על זה קבל שכרו:

יבאהו עד. יביא קצת הנטרף להיות לו לעד. על דרך שכתוב כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן:

יביאהו עד - קצת מאברי הטריפה לעדות, כדכתיב: כאשר יציל הרועה מפי הארי שני כרעים או בדל אוזן.

יביאהו עד. כבר אמרו (שם) כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים ואמר אם כן אם טרוף יטרף. על ידי חיה רעה שסתמה יש רואה, כי יקרא עליה מלא רועים, הנה אז יביא את הנטרף ואיזה זוג עדים שיעידו שזו היא שנטרפה באונס:

הטרפה. באונס:

לא ישלם. אבל אכלוה חיות מחסרון שמירה ישלם, כאמרם ז"ל (מציעא פרק השואל) זאב אחד אינו אונס כלב אחד אינו אונס ואין צריך לומר חתול ונמיה ודומיהם שיכול להציל:

אם טרף יטרף יבאהו עד את השאר שימצא מן הטרפה יביאהו להיות לו לעד שנטרפה ונאנסה ממנו, ומצינו סגנון זה שהרועים דרכם לדחוק עצמם עד שימצאו מעט מן הטרפה להביא לפני הבעלים ופטורים. וכן כתוב בהושע כאשר יציל הרועה מפי הארי ומפי הדוב שתי כרעים או בדל אוזן וגו׳ שיש לתמוה מה יש לרועה להציל כל כך דבר מועט אלא ודאי בשביל כך הוא.

אם טרף יטרף. ע"י חיות רעות יביא עד שנטרפה באונס ופטור דגם זה אונס הוא ולפי הפשט עד יביא שתי כרעים או בדל אוזן כדכתיב (עמוס ג׳:י״ב) כאשר יציל הרועה שתי כרעים או בדל אוזן:

אם טרף יטרף. בחיה רעה:

יבאהו עד. פרש״י יביא עדים שנטרפה באונס ופטור. והוא לשון הגמ׳ ב״ק די״א. ואינו מובן אמאי פי׳ הכתוב בטריפת חיה שיביא עד יותר ממת או נשבר וכבר עמד הרמב״ן ע״ז [וישוב שלו נסתר לפי דברינו אשר מאין רואה למדנו דבמקום רואים בעינן דוקא עדים. ובאמת כבר עמדו רבותינו התוס׳ ב״ק שם ע״ז וע״ש שלא יישבו במרווח] ובשם המכילתא פי׳ שיביא איברי הטרפה לעד. וכ״כ הרשב״ם והראב״ע. ומכ״מ אינו מובן. ממ״נ אם המפקיד מודה שמכיר שזהו שורו שנטרף פשיטא. ואם אינו מודה מה מהני שמביא. ותו ק׳ מה מהני מה שמביא איברים שנטרפה אכתי לא ידענו אם לא מיעט בשמירתה עד שהגיע לכך. אלא כך הענין דכבר למדנו דעל פשיעה לא נחשד אדם מה״ת וא״צ שבועה מעיקר ד״ת. משא״כ על שמירה פחותה שהיא כעין גו״א נחשד מה״ת ובעי שבועה. מעתה יש נ״מ מדין תורה בין טענת מת ונשבר ונשבה בלסטים מזוין בין שטוען שנטרף מחיה רעה שהרי אם עייל השומר אפי׳ בעידנא דעיילי אינשי ובאו לסטים מזוין ונטלו חייב משום דאמרינן דאי יתיב התם הוי מפייס לי׳ וכ״ה לשון הרמב״ם וש״ע סי׳ ש״ג ש״ש פטור מאונסין איזהו אונס בא עליו ל״מ. מבואר דוקא בשעה שישב שם. והכי מבואר בשאלתות פ׳ ויצא דאי יתיב בהדא ונטרה ואתי לסטים מזוין דלא מצי למיקם באפה ונסבה פטור. מבואר דאי לא יתיב בהדא אפי׳ על בעידנא דעיילי אינשי ולא הוי פשיעה אלא כעין גו״א משום דאפשר דהוי מפייס להו חייב. וא״כ אפי׳ יש עדים שנשבה חייב שבועה מה״ת דהוי יתיב בהדה בשעה שתפסו לסטים מזוין. משא״כ חיה רעה אם אך יש עדים שכך הי׳ שנטרפה אין כאן שבועה מה״ת. ול״מ לשיטת הרי״ף פ׳ הפועלים דקיי״ל אפי׳ על בעידנא דלא עיילי אינשי פטור. אפי׳ לשיטת התוס׳ שם דע״ח והגהת הרמ״א שם דאי על בעידנא דלא עיילי אינשי חייב משום דהוי תחלתו בפשיעה וסופו באונס מחמת הפשיעה. מכ״מ א״צ לשבע מה״ת שלא פשע כמש״כ. וא״כ שפיר מחלק הכתוב בין הטענות. דבטענת מת נשבר ונשבה לא מהני מה שמביא עדים על עיקר הטענה דמכ״מ צריך לשבע אם לא הי׳ בזה מיעוט שמירה כעין גו״א. אבל אם טרף יטרף א״צ לשבע אלא יביא עד שכן הוא שנטרפה. כפרש״י או האברים כהמכילתא. ושוב לא בעי שבועה. וכ״ז הוא מעיקר ד״ת אבל לפי תק״ח שחייב שבועה שלא פשע. אין שום נ״מ בין הטענות. והיינו דאי׳ בב״ק שם יביא עדים שנטרפה באונס. האי באונס הוספת התנא הוא לפי מה דתקנו חז״ל דחייב לשבע שלא פשע א״כ צריך שבועה דלא על בעידנא דלא עיילי אינשי. ואפי׳ להרי״ף וסיעתו דלא מיקרי תחלתו בפשיעה וסופו באונס מחמת הפשיעה ופטור. מכ״מ בעי שבועה שלא הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים :

אם טרף יטרף יבאהו עד. יאשיה מפרש כפי' הראב"ע והרשב"ם שיביא קצת מאברי הטרפה להיות לו לעד ע"ד שכתוב כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן (עמוס ג׳:י״ב), ובב"ק (דף י') יביא עדודה לב"ד, מפרש מלשון בבקר יאכל עד (בראשית מ״ט:כ״ז) שרשו עוד דהיינו הנשאר מן הנדרם, אולם לפ"ז היל"ל יביא עד, ופי' ר' יונתן שכנוי יביאהו מוסב על בעה"ב שיביא את הניזק לעד על הטרפה, וזה ע"י שיוליכהו אצל הטרפה והוא עצמו יעיד שנטרף, ור' יוחנן בר"י פי' עדים ממש, כי בטרפת הארי והזאב אשר יקרא עליו מלא רועים הדרך שימצאו עדים ואז אין מועיל שבועה וצריך שיביא עדים וכמ"ש הרמב"ן. וזה ההבדל בין מ"ש תחלה שבנשבר ישבע ופה אמר שיביא עדים שפה מדבר במקום שיש עדים, ובזה באר הדבר שיש טרפה שחייב לשלם, כגון טרפת חתול ושועל שיכול להציל, ובאר שמן והסברא י"ל שטרפה דומה כאבדה, רק ממ"ש יביא עד הטרפה לא ישלם שפי' ר"ש למעלה שיש טרפה שמשלם ויש שאינו משלם, ור"ל שיביא עד בטרפה הידוע שאינו משלם כגון טרפת ארי וזאב וכו' שהוא אונס גדול, ודרך שימצא עדים, ובזה מבואר שיש טרפה שאינו משלם, וכן מוכח ממ"ש ומת וכמו שדריש למעלה (סי' קנ"ה) לר' אלעזר שנשבר דומיא דמת שאינו יכול להציל, ובזה יש לקיים גי' הישנה במקצת:

ה יש מקשים למה לי שני עדים דהא עד אחד פוטר אותו מן השבועה וממילא הוא פטור גם כן מן התשלומין וי"ל דסבירא ליה לרש"י עד המסייע אינו פוטר ומשום הכי צריך שני עדים עיין בח"מ סימן פ"ז:

ו הרא"ם פירש מי לחש לך באזנך לחלק בין ארי לחתול הא סתמא כתיב אם טרף יטרף ואף ע"ג דכתיב הטריפה בה"א שבאה לחלק אכתי ליכא למשמע באיזה מין טריפה חייב ובאיזה מין טריפה פטור לפיכך הוצרכו היקישא: