דברים ז, כא

לָא תִתְּבַר מִקֳדָמֵיהוֹן אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ שְׁכִנְתֵּהּ בֵּינָךְ אֱלָהָא רַבָּא וּדְחִילָא

לָא תִתְבְּרוּן מִן קֳדָמֵיהוֹן אֲרוּם שְׁכִינַת יְיָ אֱלָהָכוֹן בֵּינֵיכוֹן אֱלָהָא רַבָּא וּדְחִילָא

לא תערוץ מפניהם. רק תערוץ מהשם שהוא אל גדול ונורא:

אל גדול ונורא ולא אמר גבור אלא הזכיר גדול כנגד אברהם דכתיב ביה האדם הגדול. ונורא כנגד יעקב דכתיב ביה מה נורא המקום הזה. והזכיר אלו שמצינו שנלחמו אברהם עם המלכים ויעקב כנגד לבן ועשו אבל לא מצינו ביצחק שנלחם:

לא תוכל כלותם מהר. אינו אומ' אין היכולת בידך אלא אינו תקנתך, כמו לא תרצה כלות' מהר, כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו, אעפ"י שבידו לעשות, שייך ביה לא תוכל. כמו לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי, וכן לא יוכל הנער לעזוב את אביו, וכמו לא תוכל לתת עליך איש נכרי שמתרג' לית לך רשו. וכן לא תוכל כלותם. תוכל, אבל אין תקנתך, פן ירבה. ופסוק של אחריו מוכיח, דכתי' ונתנם ה' אלהיך לפניך שתהא ידך תקיפה והם יהיו במהומה גדולה. וגם היא תשובה על מה שהו' אומר למעלה רבים הגוים האלה ממני, איכה אוכל להוריש? אל תירא מה', כי ה' אלהיך בקרבך, שהוא גדול ונורא. אם בשביל כך אתה אומ' הם רבים ואני מעט איך אמלא מקומם? על זה השיב לא תוכל כלותם עד אשר תפרה:

לא תערוץ. הוא שבירת הגדוד בשעה שאין המלחמה הולך בטוב. כמש״כ להלן ל״א ו׳ הוכחה לזה הפירוש. והזהיר הכתוב שאפי׳ תראה שמתגברים לא תערוץ כמו שהי׳ בראש מלחמת עי:

כי ה׳ אלהיך בקרבך. השכינה שרויה בקרב ישראל בשעת מלחמה כמבואר להלן כ׳ ד׳ וכ״ג ט״ו:

אל גדול ונורא. מוראו רבה לענוש תומ״י על איזה דבר. אבל אין מקום לחוש שיתגברו לגמרי ח״ו. אלא עונש הוא לשעה:

לא תערץ מפניהם, מוסיף לאמר שחוץ מכל זה ראוי שלא תערוץ מפניהם והוא כמ"ש בחובת הלבבות שאמר החסיד בושתי מיראת אלהי שאירא זולתו, ר"ל כי היראה הגדולה תכבה את היראה הקטנה, למשל מי שנפל עליו ארי טורף ושואג לא יירא אז מפני דבורה הרוצה לעקוץ אותו כי יראתו מפני הדבורה תבטל מפני יראתו הגדולה מפני האריה, וא"כ אחר שאלהיך בקרבך אל גדול ונורא ראוי לך לירא יראה הגדולה מה' ואיך תירא אז יראה הקטנה של ב"ו שהוא כאין וכאפס לפני ה' הגדול והנורא שהוא נמצא בקרבך: