דברים ו, כא

וְתֵימַר לִבְרָךְ עַבְדִין הֲוֵינָא לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וְאַפְּקָנָא יְיָ מִמִצְרַיִם בִּידָא תַקִיפָא

וְתֵימְרוּן לִבְנֵיכוֹן מְשַׁעְבְּדִין הֲוֵינָן לְפַרְעה בְּמִצְרָיִם וְאַפֵּיקָנָא מֵימְרָא דַיְיָ מִמִּצְרַיִם בִּידָא תַּקִיפְתָּא

עבדים היינו. ובהיות שבעבדותנו לא היינו יכולים לקנות השלמות המכוון מאתו הפליא לעשות להוציאנו ולהביא אותנו אל הארץ שנוכל לקנות בה אותה השלמות:

ואמרת אליו עבדים היינו וכת' בפרעה ובכל ביתו לעינינו ואנו עידים בדבר וצריכים אנו להעיד ולעשות החקים האלה, כדי שנזכור הטובה ונירא אותו. ולא להנאתו צוה כי אינו צריך לכל אלה, כי אם להנאתינו ולהחיותינו:

ואמרת לבנך עבדים וגו׳. זהו תשובה על השאלה השניה לבד כאשר יבואר. לפרעה במצרים. לא כאנשי חיל למלך שהמה במערכת המלחמה וא״כ בשעת השלום יושבים בשלוה ושמחת עולם ע״ר. ומפוזרים בארצות שחקי המלכות מעמיד אותם ושמה המה מושלים על המון. אבל אתם אע״ג שהייתם עבדים לפרעה היינו למלוכה וכדתניא בת״כ פ׳ בחקתי פ״ג מהיות להם עבדים עבדים היו למלכים ולא עבדים לעבדים. מכ״מ הייתם רק במצרים. בעבודה פחותה בחומר ובלבנים לבנין. וא״כ הייתם בצרה ומכ״מ ויוציאנו ה׳ ממצרים ביד חזקה. ופירשו חז״ל זה הדבר. וכבר ביארנו בס׳ שמות ו׳ ו׳ דלא על הדבר שהיה בעשר מכות כיונו חז״ל אלא על הדבר שהיה בישראל בשעת מכת החשך. ופי׳ ביד חזקה כמו לשון יחזקאל הנביא אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. ובס׳ שמות מבואר בזה יותר. הרי דכל כך טבעיכם עזים עד שגם ברוב צרות שהגיע לכם לא רציתם לצאת אם לא ביד חזקה. וכ״ז היה מחמת שלא רצו להשתעבד להשגחתו ית׳ ולמצותיו. וכמש״כ בס׳ שמות י״ג ט׳ בשם מ״ר:

ואמרת לבנך (תשובה א' על העדות) שרוב מצות שנקראים עדות מזכיר בהם ענין יצ"מ, אמר מפני שבענין יצ"מ נתבררו רובי יסודות האמונה, [א] נתברר לכם שאינכם נתונים תחת הנהגת הטבע רק תחת הנהגה השגחיית שמשדדת חוקי הטבע, כי מצד הטבע עבדים היינו לפרעה במצרים ומה שהוציאנו ה' ממצרים היה ביד חזקה ובשדוד הטבע: