פרשת ואתחנן · דברים פרק ד פסוק לט
דברים ד, לט
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,471 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק ד8 מפרשים: תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם
תרגום אונקלוס לדברים ד, לט
וְתִדַע יוֹמָא דֵין וּתְתוּב לְלִבָּךְ אֲרֵי יְיָ הוּא אֱלָהָא דִשְׁכִנְתֵּהּ בִּשְׁמַיָא מִ לְעֵלָא וְשַׁלִיט עַל אַרְעָא מִלְרָע לֵית עוֹד
תרגום יונתן לדברים ד, לט
וְתִנְדְּעוּן יוֹמָא דֵין וּתְתוּבוּן עַל לִבְּכוֹן אֲרוּם יְיָ אֱלהִים דִּשְׁכִינְתֵּיהּ שַׁרְיָא בִּשְׁמַיָא מִלְעֵילָא וְשַׁלִּיט עַל אַרְעָא מִלְרַע לֵית חוֹרָן בַּר מִנֵיהּ
ספורנו על דברים ד, לט
וידעת היום. אם כן ראוי בלי ספק שתתבונן ותדע כל חלקי הסותר:
והשבות אל לבבך. ואחר ההתבוננות תשיב אל לבבך החלק האמיתי מהם והוא כי ה' הוא האלהים. המסדר הנצחי המפורסם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. כי אמנם על זה יורה סדרם וקשרם והתכלית המושג מהם אשר לא יושג זולתם ובהם נודע שיש נמצא מכוון שהמציא כל זה לתכלית מכוון מאתו:
אין עוד. ומזה יודע שאין עוד כי הוא מן ההכרח שלא יהיה כל זה זולתי בכח איזה נמצא נבדל מחומר מאד נעלה בתכלית האפשר והוא נמנע שיהיה יותר מאחד בזאת המדרגה מהעלוי אשר אין כמוה כי בנבדלים לא יפול מספר זולתי בהיותם בלתי שוים במדרגה:
בעל הטורים על דברים ד, לט
אין עוד ושאר קריי' ואין עוד וי"ו יתירה והם ו"פ בקריי'. ו"פ אדון כל הארץ כנגר ו' קצוות מעלה ומטה וד' הרוחות:
רבנו בחיי על דברים ד, לט
והשבות אל לבבך. זה מצות עשה מן התורה בידיעת השם יתברך, שנצטוינו לדעת אותו ולחקור על אחדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד. והידיעה הזו היא מתוך פעולותיו ומעשיו הנוראים ונבראיו העליונים והשפלים.
והנה ידיעה זו היא האפשרית אבל הידיעה מצד מהותו ועצמותו נמנעת וא"א לעמוד עליה, ועליה נאמר (משלי כ״ה:ב׳) כבוד אלהים הסתר דבר. ומפני שאין ענין האלהות שישיגנו האדם בשכלו בתחלת מחשבתו, לכך הזכיר בו לשון והשבות אל לבבך כאדם שמתבונן בדבר ויצטרך לחזור ולהתבונן, כענין שמצינו באליהו (מלכים א י״ט:י״א-י״ב) לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה', ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה, ענין הכתוב כי כשיחשוב עליו האדם מהו אם הוא רוח או רעש או אש, יחזור ויסתור בנין מחשבתו בכל מה שיחשוב עליו, ואחר המחשבות כלם לא ימצא כי אם העלמה ובלימה, וזהו ואחר האש קול דממה דקה, כענין שנזכר בספר יצירה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר. ואמר לבבך ולא אמר לבך, כי שתי יצרים יש באדם, יצר טוב ויצר רע, ובא ללמד שאם יטענו יצרו לנטות מדרך האמונה ח"ו ולהאמין שתי רשויות, אז ישיב אל לבו כי הוא אחד בשמים ובארץ, ולכך סיים אין עוד. וענין השבת הלב הוא הדבר שצריך עיון גדול ודעה יתרה, ממה שאמר הנביא ע"ה (ישעיהו מ״ד:י״ט) ולא ישיב אל לבו לא דעת ולא תבונה לאמר, והענין הזה הוא שיחשב בלבו כי ה' הוא האלהים מנהיג העולם, בשמים אלו הגלגלים, ממעל אלו המלאכים, ועל הארץ העולם השפל, מתחת אלו מעמקי תהומות, וכל זה נכלל בלשון הכתוב שאמר שלמה ע"ה (משלי כ״ה:ג׳) שמים לרום וארץ לעומק, ואמר אין עוד, בכל העולמות כלן.
אור החיים על דברים ד, לט
וידעת היום. צריך לדעת מה ידיעת יום מימים, מה ישיב אל לבו? ואולי שנתכון להערות הצריכין להכניע היצר השוכן בלב האדם.
א׳) על דרך אמרם זכרונם לברכה (ברכות ה.): אם פגע בך מנול זה וכו׳, ואם לאו יזכור לו יום המיתה, ובזה יהיה נכנע לבבו. והוא אמרו וידעת – יתן בדעתו היום הידוע שהוא יום המיתה, ובזה והשבת אל לבבך – להשיבו אל דרך הטוב והישר. ודקדק לומר לבבך לשון רבים, לרמוז לשני יצרים – יצר הטוב ויצר הרע:
ב׳) על דרך אמרם ז״ל (סוכה נב.) שלעתיד לבא יביא הקדוש ברוך הוא את השטן ושוחטו לעיני כל ישראל, וצוה משה שיתן האדם בידיעתו היום ההוא הגדול שבו ישלף ה׳ חרבו וישחט ס״מ הרשע, ובזה ישיב אל לבבו לדרך הישר כי יכנע השטן לפניו.
ג׳) עוד ירצה שיזכר לו היום הגדול שהוא יום הדין, מה יעשה כי יקום אל וכי יפקד מה ישיבנו, וכמה תגדל חרפתו לפני קהל ועדה עליונים ותחתונים, ובזה ״והשבת״ וגו׳.
ד׳) על דרך אמרם זכרונם לברכה (בבא בתרא פד.) למה החמה בבקר פניה אדמים וכו׳, לפי שעוברת על פתחה של גיהנם וכו׳, והוא אמרו וידעת תן לבך לדעת מעשה היום ותראה הכרה בשמש כי יש דין לעוברי רצונו, ובזה תשיב אל לבבך וגו׳:
ה׳) על דרך אמרם אנשי אמת שונים בש״ע, כי בחינת הקדושה תקרא יום, ובחינת הזרות תקרא לילה, ועל ידי מעשה אדם יכחד מבחינת יום ויהיה חלקו במדת לילה, ולזה התפלל דוד ואמר ״מפחד בלילות״ (תהלים צא:ה), והוא אמרו וידעת היום, פרוש, השתדל לדעת מדה זו שנקראת היום, ובזה אתה מעצמך תטה לבבך לדרך הנכון.
ו׳) על דרך אמרם זכרונם לברכה בספר הזוהר (ח״ג קעח.) וזה לשונו: מאן אנון מארי חושבנא? אנון דבכל ליליא עבדין חושבנא בנפשייהו במה דעבדין בההוא יומא ומתקנין ארחייהו וכו׳, עד כאן. והנה אם האדם עושה כדבר הזה דבר יום ביומו, ירגיש במעשיו הרעים וישוב על השגגות ויתודה על העבר, וזולת זה, לצד מעוט הרגשתו בהם יתמיד עשות כהם וגדולים מהם, וגם כי ישוב לא יזכור את אשר עברוהו להתודות עליהם. ולזה צוה משה במאמר וידעת היום, פרוש שבכל יום ידע מעשהו של אותו יום, והוא דרך מארי דחושבנא, ובזה והשבת אל לבבך שלא יתמיד בהם, ואין צריך לומר שלא יוסיף להרע.
ז׳) על דרך אמרם בספר הזוהר (זוהר ח״א רלג:) כי יום שהנפש באה מעולם העליון, משביעה ה׳ על התורה ומתרה בה בעונשין מרבין וביעודים מרבים אם תיטיב, ועין בספר הזוהר. וכנגד יום זה אמר וידעת היום, פרוש, היום שנסע, שיזכור יום נסיעת נפשו מעולם העליון בכמה התראות, וזה ישיב אל לבו וכו׳:
ח׳) על דרך אמרם ז״ל (חגיגה יב.) כי עולם הזה יקרא לילה ועולם העליון יקרא יום, והנה לצד שיראה האדם דברים מנגדים בעולם הזה, צדיק ורע לו רשע וטוב לו לאין חקר, יטהו לבבו מבחור בטוב הנצחי, ויראהו הרשעים בעולם הזה שמסריחין ומרויחין, ויאמר אליו הלא תראה כי טוב הוא. לזה אמר וידעת היום שהוא עולם המתיחס אליו יום, והשבת אל לבבך תשובה נצחת כי ה׳ בוחר הקיום לידידיו ומשלם לשונאיו וכו׳.
ט׳) על דרך אמרם זכרונם לברכה (שבת פח.) בפסוק (בראשית א:לא) ״ויהי ערב וגו׳ יום הששי״, שהתנה השם עם מעשה בראשית על יום מתן תורה וכו׳, והוא מה שרמז באמרו וידעת היום, פרוש היום הנכבד שנגלה על הר סיני מה נורא מעשיו ושעליו בא התנאי עם העולם, ובזה תשיב לבבך לדרך התורה. ולדרך זה אמרו כי ה׳ הוא האלהים נמשך עם מה שלמעלה ״והשבת אל לבבך״, שעל ידי היום ההוא הוכר לכל העולם כי אין אלהים זולתו בשמים וגו׳ ועל הארץ, וכאמרם זכרונם לברכה (מכילתא פרשת אנכי ה׳) בפסוק (ישעיהו מח:טז) ״לא מראש בסתר דברתי״.
י׳) יתבאר על דרך אמרם זכרונם לברכה (שמות רבה כה,יב) שקול שבת כנגד כל התורה כלה, והנה לפי שיבא היצר ויאמר לאדם: ״מה כחך כי תיחל לקים כל התורה כלה שהיא שלמות האדם?״ ומה גם אדם שעברוהו רעות רבות, ירחיקהו היצר: ״מה תוכל לתקן את אשר פעלו ידיך מהרעות?״ לזה אמר משה וידעת היום – אותו שכתוב בו ״היום״ שהוא השבת, דכתיב (שמות טז,כה): ״כי שבת היום״, תן דעתך עליו ובו תשיב אל לבבך כי הוא שקול כנגד כל התורה, וזה יועיל לסתר שתי טענות: בין לתקן מה שעברוהו מהמרדים בין להשלמת הנפש, שעל ידי שמירתו הרי הוא כאלו קים תרי״ג מצוות.
העמק דבר על דברים ד, לט
וידעת היום וגו׳. אמר שהראת לדעת בשעת מ״ת וי״מ וביאה לארץ. הנני מזהירך היום שגם עתה תדע במחשבתך החקירה. וגם והשבת אל לבבך. שהרי א״א לחקור בכל יום ע״כ מחקירה דכעת תשיב אל לבבך להאמין שהחקירה של היום היתה צודקת ואין להסתפק עוד:
כי ה׳ הוא האלהים וגו׳. פי׳ ה׳ שהוציאך מא״מ והביאך לא״י הוא המנהיג לעד לא אחר לא בשמים ולא בארץ:
מלבי"ם על דברים ד, לט
וידעת, ר"ל וא"כ נמשך מזה שמן הפליאה של מ"ת שהיה תכליתו שתדע שה' הוא האלהים אין עוד מלבדו ע"כ ראה שישאר כן בלבך תמיד וידעת גם היום שהוא זמן רחוק ממ"ת, והשבות תמיד אל לבבך שה' הוא האלהים בשמים ממעל אין עוד וע"כ תשמר מכל מיני ע"ז:
מאמרים באתר שעוסקים בפסוק
- חנה ושבעת בניה - ספור גבורה יהודית · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
- "ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק" (י"ג, כ"ב) - ארבעה אנשים שגדלו שם שמים בעולם · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וְיָדַעְתָּ | יָדַע פועל | י-ד-ע | 490 |
| הַיּוֹם | יוֹם שם עצם | 61 | |
| וַהֲשֵׁבֹתָ | שׁוּב פועל | ש-ו-ב | 713 |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| לְבָבֶךָ | לֵבָב שם עצם | ל-ב-ב | 54 |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| יְהוָה | — | 26 | |
| הוּא | הוּא כינוי | ה-ו-א | 12 |
| הָאֱלֹהִים | — | 91 | |
| בַּשָּׁמַיִם | שָׁמַיִם שם עצם | ש-מ-ה | 392 |
| מִמַּעַל | מַעַל תואר הפועל | מ-ע-ל | 180 |
| וְעַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 106 |
| הָאָרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 296 |
| מִתָּחַת | תַּחַת שם עצם | ת-ח-ת | 848 |
| אֵין | אַיִן תואר הפועל | 61 | |
| עוֹד | עוֹד תואר הפועל | ע-ו-ד | 80 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Deuteronomy – Onkelos Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Deuteronomy – Targum Jonathan on Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Deuteronomy – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Deuteronomy – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.