דברים לב, כ

מה אחריתם. מה תעלה בהם בסופם:

כי דור תהפכת המה. מהפכין רצוני לכעס:

לא אמן בם. אין גדולי נכרים בהם, כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנה:

אמן. לשון (אסתר ב, ז) ויהי אמן נורריטור"ה בלע"ז דבר אחר אמן לשון אמונה, כתרגומו. אמרו בסיני (שמות כד, ז) נעשה ונשמע, ובשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל:

וַאֲמַר אֶסַלֵק שְׁכִנְתִּי מִנְהוֹן גְלֵי קֳדָמַי מָה יְהֵי בְסוֹפֵיהוֹן אֲרֵי דָרָא דְאַשְׁנִיוּ אִנוּן בְנַיָא דִלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ

וַאֲמַר מְפַלְגָא אִיפְלִיג אַפֵּי רְעוּתִי מִנְהוֹן נֶחְמֵי מַה יֶהֱוַון בְּסוֹפֵיהוֹן אֲרוּם דַר דְהַפְכִינָן הִינוּן בְּנִין דְלֵית בְּהוֹן הֵימְנוּתָא

וַאֲמַר מֵיפַּךְ אַפֵּיךְ אַפִּי רַעֲוָתִי מִנְהוֹן אַחְמֵי מַה הֲווֹ בְּאַחֲרִיוּתְהוֹן אֲרוּם דַר תַּהֲפָּכִינוּן אִינוּן בְּנִין דְלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ:

ויאמר ה' אל לבו או אל המלאכים אסתירה פני מהם כדרך לשון בני האדם וכן אעלים עיני מכם (ישעיהו א טו) והטעם כי כאשר יבקשוני לא ימצאוני אראה מה אחריתם יש אומרים אני אסתיר את פני מהם בעבור שאני רואה מה יעשו באחרונה והנכון שהוא כמשמעו עד שאראה מה יעשו בצר להם דברי ר"א ואין טעם ויאמר רק המחשבה והרצון לפניו לעשות כן כדרך ויאמר אלהים במעשה בראשית וכבר פירשתי (בראשית א ג) וטעם פני על דרך האמת פירשתיו (שמות ג ב שם כ ג) והנה אסתירה פני שאסלק שכינתי וטעם אראה מה אחריתם כטעם ארדה נא ואראה (בראשית יח כא) וכבר פירשתיו כי דור תהפכת המה ולא יעמדו בפני בנים לא אמן בם כי אין להם אומן ומגדל והמשכיל יבין והנה עד הנה בשירה זו משה ישיר בה והוא מדבר בלשון עצמו ומן הכתוב הזה ואילך שהזכיר וירא ה' וינאץ וגו' ויאמר אסתירה פני כולם דברי השם הנכבד הם קנאוני כעסוני וכל השירה כן:

ויאמר. השם אל לבו או אל המלאכים:

אסתירה. כדרך לשון בני אדם וכן אעלים עיני והטעם כאשר יבקשוני לא ימצאו עזר:

אראה מה אחריתם. י״א כי אני אסתיר פני מהם בעבור שאני רואה מה יעשו באחרונ' והנכון שהוא כמשמעו עד שארא' מה יעשו בצר להם:

כי דור תהפוכת. דבק עם אסתירה פני:

תהפוכת. שנהפכו לעבוד אלהים זולתי והם היו בני כי אני ילידתים והנה אין אמונה בהם והוא שם או תאר כי אין בהם איש אמונים כי מצאנו כי פסו אמונים כנגד חסיד גם שומר אמונים:

אסתירה פני מהם. מן הבנים והבנות:

אראה מה אחריתם. רואה אני שאין בהם תקות תשובה באחרית:

כי דור תהפוכות המה. הפכו להם לב אחר נוטה מדרכי האל ית':

בנים לא אמון בם. שלא למדו מאבותם דבר אמתי:

ויאמר אסתירה פני מהם. כתרגום אסלק שכינתי מנהון ומאחר שאני מסלק אראה מה אחריתם. מה יועילו להן אותן אלוהות שבחרו:

כי דור תהפוכות. שמחשבין הטובה שעשיתי עמהם לרעה הרי הם כופרים בי ומואסי' במצותי:

ויאמר אסתירה פני מהם. כבר הזכרתי בסדר בראשית כי האמירה בהש"י ענינו רצון או מחשבה ולשון אסתירה פני אסתיר ה"א שהיא פני, וזה מבואר.

בנים לא אמון בם. ע"ד הפשט אמון שם התאר, והענין לומר אין בהם איש אמונים.

וע"ד המדרש בנים לא אמון בם, כלומר שאינן עונין אמן, והוא חסר וא"ו, ומכאן רמז לגודל כח העונה אמן שהוא גדול יותר מן המברך.

וע"ד הקבלה בנים לא אמון בם, אין להם אומן ומגדל, כי הכח הנקרא פנים הוא האומן והמגדל של בנים, וכיון שהם בהסתר הפנים הנה האומן חלף הלך לו איננו בקרבם, והאומן הזה הוא הה"א האחרונה שבשם, וזהו אסתירה פני מהם, וכבר הזכרתיו.

אסתירה פני מהם ומתוך כך אראה מה אחריתם מה יועיל להם העבודת כוכבים שבחרו.

כי דור תהפכת המה אתמול אמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע והיום אמרו לעגל אלה אלוהיך ישראל.

ויאמר אסתירה פני מהם. כתרגומו אסלק שכינתי מנהון ומאחר שאני מסלק אראה מה אחריתם מה יועילו להם אותם אלוהות שבחרו כי דור תהפוכות המה שהופכים הטובה שעשיתי עמהם לרעה שהרי הם כופרים בי ומואסים במצותי:

בנים לא אמון בם ר"ל בנים שאינם מאמינים או פי' בנים שאין בהם אמת. ואני אקניאם בלא עם מדה כנגד מדה ונראה שעל החובלים הוא או' שהם מצירין לישראל בכל מקום והם קרויים לא עם שהם בזויים בכל טכסיסי בני אדם:

אסתירה פני מהם. כתרגו' אסלק עצמי מהם ולא אעזרם:

אראה מה אחריתם. מאחר שאהיה מסולק מהם ואדעה מה יועילו להם אותם אלוהות שבחרו להם:

כי דור תהפוכות המה. בנוח להם מתהפכים לרעה ובהצר להם שבים אלי שאושיע אותם. וכן כתב בספר עזרא וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול וימרו וימרדו בך [וגו'] ויעשו נאצות גדולות ותתנם ביד צריהם [ויצרו להם] ובעת צרת' יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וברחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום. ובנוח להם ישובו לעשות רע [לפניך] ותעזבם ביד אויביהם [וירדו בהם] וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך עיתים רבות כלומ' פעמים הרבה:

בנים לא אמון בם. אין אמונתם אמונה. ואין להשען בם. כי מיד משקרי' אותה ואין עומדין בה:

ויאמר אסתירה פני מהם ואע"פ שאסתיר פני מהם כאדם שחוזר פניו שלא לראות את חבירו לא תחשבו שלא אראה שאמת שאסיר השגחתי והשפעתי מהם אבל עכ"ז אדע מה אחריתם ופעולותיהם שדבר א' הוא השגחה ואחר ידיעה:

כי דור תהפכות וגו׳. פרוש, לפי שאמר הכתוב בסמוך ״אסתירה פני״ וגו׳, ובזה לא ישקיף ויראה הגם שיעשה תשובה ויחננו קולם, ואין זה מן הנכון לעשות כן, לזה גמר אומר הטעם ״כי דור תהפכות״, פרוש מתהפכים מטובה לרעה. ואמרו ״בנים״, פרוש אפלו יחשבו להיטיב לבא אל גדר שיהיו נחשבים בנים, ״לא אמן בם״ כי ישובו להרשיע ואין חזרתם שלמה, ואשר על כן ראוי הוא להסתיר וגו׳:

אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה. ישראל נקראו בג' שמות יעקב ישראל ישרון וס"ת שלהם לבן על שם שבזכותו של יעקב ילבין ה' עונותם, והמה הפכו מלת לבן לנבל כמ"ש למעלה עם נבל ולא חכם כאמרו רז"ל (סנהדרין צז.) דור של משיח יתהפך הכל למינות מאי קרא שנאמר (ויקרא יג יג) כולו הפך לבן טהור הוא, ר"ל כי היפוך תיבת לבן הוא נבל, ע"כ אמר כאן אראה מה אחריתם כי אחרית של ג' שמות אלו אותיות לבן המרמז על שילבינו מעשיהם והמה דור תהפוכות שהפכו לבן לנבל כמ"ש עם נבל ולא חכם. ולמעלה פרשתי פסוק עם נבל במי שאוהב כסף והוא כילי ועליו נאמר (ירמיה יז יא) עושה עושר ולא במשפט וגו' ובאחריתו יהיה נבל. כמ"ש כאן אראה מה אחריתם.

וקצת ראיה לסמך זה, כי הענין מתחיל בנבל ומסיים בנבל מתחיל בו שנאמר וינבל צור ישועתו, ומסיים בו שנאמר בגוי נבל אכעיסם זה"ש כי דור תהפוכות המה שמהפכין לבן לנבל ומזה הצד הם בנים לא אמון בם. הם קנאוני בלא אל, כי הפכו גם מלת אל שהוא בהפוכו לא כי כחשו בה' ויאמרו לא הוא (שם ה יב) כעסוני בהבליהם להפך כל המלות וכנגד שני הפוכים אלו אני אקניאם בלא עם, לאמר להם לא עמי אתם (הושע ב א) בלא חטאו ובלא ילקו, בנבל חטאו ובנבל ילקו, זה"ש בגוי נבל אכעיסם. לכך נאמר לו חכמו יבינו לאחריתם, שהוא לבן שילבנו מעשיהם ע"י התשובה לשוב אל ה' שנאמר בו (דניאל ז ט) לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי. ואז היה מקיים בהם אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו (ישעיה א יח).

אסתירה פני מהם. לא להשגיח ולא לגזור בו עוד לא הגיעו לעונש עובדי עבודת כוכבים אמנם גם השגחה לטובה א״א. כי דור תהפוכות המה. שהם מהפכים את הטובה לרעה כדאיתא בר״ה די״ז:

בנים לא אמון בם. אפילו הנראים עתה כצדיקים מוכנים להתקלקל ואין להאמין בם. ע״כ אסתירה פני מהם בלי שום השגחה:

אראה מה אחריתם. מה יהיה מהם אם יראו יקחו מוסר מזה וישובו אל ה׳ או להיפך יוסיפו לחטוא. כדי לקבל על עצמם השגחה אחרת:

[כ] ויאמר. אמר כי לא רצה להענישם בפועל באף ובחמה נתכת שאז היו כלים. והיו הגוים מכחישים גבורותיו רק אסתירה פני מהם ואעזבם אל המקרים. ואראה מה אחריתם. כי ידעתי שיכלו מעצמם, גם מצד המקרה יען דור תהפכת המה ואין להם קיום בעצמותם, עז"א בנים לא אמון וקיום בם בעצמם.הם נגד ב' הרעות שהזכיר (פסוק טז). על הא' אמר:

ב כי המבוקש הוא אינו רק לדעת מה יהא עליהם באחרונה לא מה יהא אחריתם כי אחריתם היא המיתה ובלאו הסתרת פנים כל הילודים למות אלא מה יהא עליהם פורעניות בשביל הסתרת פנים:

ג לא שהם מתהפכין כפי המובן והוכחתו מדכתי' כי וגו' וכל כי הוא נתינת טעם אש למעלה וק"ל:

ד ופירוש אמן מל' ויהי אומן את הדסה והוסיף מלת נכרים כי בזולת התוספת יהא המובן ממנו שאין גדולי בם כלומר שלא גדלתים לכן הוסיף מלת נכרים:

ה דלטעם ראשון היה קשה למה לא נא' אומן בוי"ו ל"פ ד"א וכו ולד"א קשה הל"ל אמון: