דברים כב, יא

שעטנז. לשון ערוב ורבותינו פרשו שוע טווי ונווז:

לָא תִלְבַּשּׁ שַׁעַטְנֵזָא עֲמַר וְכִתָּן מְחֻבַּר כַּחֲדָא

לָא תֶהֱווֹן לָבְשׁוּן וּמִשְׁתַּחֲנִין בִּכְסוּ דְּשִׁיעַ וְעָזֵיל וְנֵיז עֲמַר וְכִיתָּן מְעַרְבִין כַּחֲדָא

לא תלבש שעטנז. לפי שהפרכת נעשה משש ושש כיתנא ומתכלת ותכל' עמרא הרי צמר ופשתים יחדיו ולא רצה הקב"ה שיעשו בניו דוגמתו כמו שמצינו בקטרת איש אשר יעשה כמוה להריח בה וגו' וכן אחז"ל לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם וכו' דבר אחר לפי שהקריב קין זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו שהוא מין צמר לא רצה הקב"ה שיתחברו יחד לפי שלשם נחלקו:

לא תלבש בגימטריא אסורה להנות. שאפילו בגד ארוך ובו כלאים מצד אחד אסור להתכסות בה מצד השני:

לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. ארוגים או תפורים זה בזה זהו יחדו, אבל מותר הוא ללבוש בגד של צמר על בגד של פשתים שאין זה יחדו, ועורות של צמר מותר לתופרן בחוטי פשתן לפי שאינן בגד, וסוד המצוה הזאת כבר כתבתיו בסדר קדושים.

צמר ופשתים יחדו לפי שבאה תקלה ע״י שניהם נאסרו להיות בבת אחת הבל הביא מבכורות צאנו קין הביא מזרע פשתן. ד״א לפי שמשניהם בגדי כהונה הזהירם ללבשם בחול רק למשרתיו בשעת עבודתן ולכך לא נמצא נגע רק בבגד צמר ובגד פשתים להראות שיש פשע בכלאים. אהדריה קרא ללמדך דשעטנז היינו צמר ופשתים.

לא תלבש שעטנז. לפי שהפרוכת נעשה משש ושש כיתנא ומתכלת עמרא הרי צמר ופשתים יחדיו ולא רצה הקב"ה שיעשו בני אדם דוגמתו כמו שמצינו בקטורת ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. וכן ארז"ל לא יעשה אדם בית תבנית ההיכל אכסדרה תבנית אולם. ד"א לפי שהקריב קין זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו שהוא מין צמר ולא רצה הקב"ה שיתחברו יחד לפי שאז נחלקו:

לא תלבש שעטנז. היינו שוע טווי ונוז. וביאר הכתוב איזה שעטנז אסור כשהוא צמר ופשתים יחדו. מתחלה היה כל מין מהם שעטנז בפ״ע ואח״כ חיברם בתפירה או בקשר. זהו משמעות המקרא אבל ובגד כלאים שעטנז. משמע דמתחלה היה כלאים שעירבם ואח״כ עשאן שעטנז. והנ״מ בזה ביארנו בפ׳ קדושים בס״ד:

[פא] לא תלבש שעטנז, הוא מן השרשים המחומשים שהם מורכבים מהרבה תיבות ובספרא קדושים (ס' ג) למד למעט גיזי צמר מן בגד ושם פרשתי, ומ"ש הלבדים אסורים משמע שאסור מדאו' וכבר הארכתי בזה בחבורי ארצות החיים ס' יא, שמכאן הוציא הרמב"ם לפסוק דא"צ שוע טווי ונוז ביחד עיי"ש באורך וכ"ה בספרא שם:

[פב] לא תלבש שעטנז. אזהרה זו כבר נאמרה בפ' קדושים רק פה בא לפרש (א) שמש"ש לא יעלה עליך היינו דוקא העלאה שהיא כעין לבישה המוז' פה שיש בה הנאת הגוף, ונז' בספרא (שם ס' מ) (ב) שמש"ש בגד כלאים שעטנז היינו דוקא יחדיו כמו שבאר פה אבל כ"א בפ"ע מותר, ודעת ר"א בן גמליאל שחיבור ע"י ד"א שמי' חבור ומקרי יחדיו, והוא בפ"ט דכלאים מ"ט ועיין מ"ש בס' אה"ח בארי' (ס' ט' סק"נ):

ס לאפוקי לבדים שאינן טווי ונוז אין בהם משום שעטנז וע' לעיל בפרשת קדושים: