דברים טז, כ

צדק צדק תרדף. הלך אחר בית דין יפה:

למען תחיה וירשת. כדאי הוא מנוי הדינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן:

קֻשְׁטָא קֻשְׁטָא תְּהֵי רָדִיף בְּדִיל דְתֵיחֵי וְתֵירַת יָת אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ

דִּין קְשׁוֹט וְדִין שְׁלַם בִּקְשׁוֹט תְּהֵי רָדִיף מִן בִּגְלַל דְּתֵיחוּן וְתֵירְתוּן יַת אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן

צדק צדק תרדף הלך אחר ב"ד יפה למען תחיה וירשת את הארץ כדאי הוא מינוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם לשון רש"י (רש"י על דברים ט״ז:כ׳) מספרי (שופטים קמד) וטעם הכפל לומר הדיינין צריכין שישפטו את העם משפט צדק וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים אחרי רבן יוחנן בן זכאי ליבנה אחר רבי לבית שערים ור"א אמר (אבן עזרא על דברים ט״ז:כ׳) צדק צדק פעמים שירדוף אחרי הצדק שירויח בו או יפסיד או פעם אחר פעם לחזוק אבל במדרשו של ר' נחוניא בן הקנה ידרשו בו סוד אמרו צדק זו מידת דינו של עולם שנאמר צדק צדק תרדוף וכתיב בתריה למען תחיה וירשת את הארץ אם תדין עצמך תחיה אם לאו הוא ידין עליך ותקים בעל כרחך ומאי צדק צדק תרי זימני דכתיב ( כב יג) מנגה נגדו צדק ראשון צדק ממש זו שכינה דכתיב (ישעיהו א כא) צדק ילין בה ומאי צדק שני שמפחיד את הצדיקים ומפרש שם צדק הוי כובע ישועה על ראשו ואין ראש אלא אמת שנאמר (תהלים קיט קס) ראש דברך אמת ואין אמת אלא שלום שנאמר (מלכים ב כ יט) הלא אם שלום ואמת יהיה בימי וגו' אם כן יאמר הכתוב תשפוט אתה בבית דינך ותרדוף צדק צדק ותשיג אותם למען תחיה לעולם הבא בצדק השני שהוא צדק עליון והוא האור הגדול הצפון לצדיקים לעתיד לבא והוא עוזו של הקב"ה וירשת את הארץ בצדק הראשון שהוא ארץ ישראל:

צדק צדק. עם בעלי הריב ידבר וטעם שני פעמים לדבר צדק שירויח בו או יפסיד או פעם אחר פעם כל ימי היותך או לחזוק:

למען תחיה. עם הבאים אל הארץ ידבר:

וירשתה. עם בניהם ידבר והטעם שתעמוד לך זו הירושה והדבר שיתחיל השופט לדקדק הוא על עבודת גילולים המפורסמ' בתחלה כמו לא תטע לך אשרה כי כן משפט ע״ג אחר אחת בתוך:

צדק צדק תרדוף. כשתתן לך שופטים אתה הממנה את השופטים בחר את היותר שופטי צדק אע"פ שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראוים לדיין כמו שלמות הקנין ושלמות הגוף כענין אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו:

למען תחיה וירשת. תצטרך לזה יותר בארץ כי חסרון זה ימנע הירושה בה כאמרו בעון בצעו קצפתי:

צדק צדק תרדוף. ע"ד הפשט יזהיר שיצדק האדם במעשיו ובדבריו, כי אלה הם הדברים שאפשר לו לאדם להרע לעצמו ולאחרים, ועל כן בא כפל הלשון, וכל הצודק בדבריו אות ומופת על צדקת מעשיו, ועל כן ראוי לכל אחד ואחד מישראל שיצדק בדבור ובמעשה, כענין שכתוב (צפניה ג׳:י״ג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב. או ידבר הכתוב עם האנשים אשר להם הריב ויזהיר אותן לרדוף אחרי הצדק הן לריוח הן להפסד, וזהו כפל הלשון.

וע"ד הקבלה צדק צדק תרדוף, צדק המקבל מצדק תרדוף כשתשפוט צדק בבית דין שלך, וכענין שכתוב (שמות ט״ו:ט״ז) תפול עליהם אימתה ופחד, אימתה ה"א אחרונה שבשם המקבלת מפחד. וכן תמצא בספר הבהיר, מאי צדק צדק תרי זימני, אמר ליה דכתיב (שמואל ב כ״ב:י״ג) מנגה נגדו, צדק ראשון צדק ממש זו, שכינה, שנאמר (ישעיהו א׳:כ״א) צדק ילין בה, מאי צדק שני, זה צדק שהוא מפחיד הצדיקים, והאי צדק הוי כובע ישועה על ראשו, ואין ראש אלא אמת שנאמר (תהילים קי״ט:ק״ס) ראש דברך אמת, ואין אמת כי אם שלום שנאמר (מלכים ב כ׳:י״ט) כי שלום ואמת יהיה בימי, עד כאן. ומטעם זה מצינו חכמי האמת שקורין לאדם המתגייר הבא לחסות תחת כנפי השכינה גר צדק.

למען תחיה. לעולם הבא, בצדק עליון שהוא האור הגדול הצפון לצדיקים. וירשת את הארץ. בצדק תחתון שבארץ ישראל כנגדו. ואל הכוונה הזו אמר שלמה (משלי כ״א:כ״א) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, באורו שאם ירדוף אדם אחר מדת הדין הכלול מן הרחמים הנקראת חסד ה' ימצא צדק עליון שהוא חיי העוה"ב, זהו ימצא חיים צדקה וכבוד, וזה מבואר.

צדק צדק תרדף עם בעלי הדין מדבר.

צדק צדק תרדוף הוא לבעלי דינים כאז"ל הלך אחר ב"ד יפה ולז"א צדק צדק שתי פעמים אחד לטוען ואחד לנטען ולפי זה הפי' אין הפסוקים כפולים וכולם לצורך גדול ולז"א ושפטו לשון רבים והוא שלא לנוכח לפי שעניינו בממני הדיינים ולפי שהתחיל שופטים לשון רבים נופל בו ושפטו ולזה הפי' נטו חז"ל ובזה שפירשתי הכל מסודר ומתוקן. וראוי לתת קישור לג' לאוין שהזכיר סמוך לדיינים אשרה ומצבה ומום ולזה נשיב קודם לספק הח' מדוע במצבה הזכיר לשון שנאה ובלא תזבח לשון תועבה ובאשרה לא זה ולא אותו ונראה שהם ג' טעמים נבדלים זה מזה מצבה היתה אהובה קודם ועכשיו שנאה לא תזבח שור ושה אשר יהיה בו מום לעולם היה שנוי כי תועבת ה' אלהיך הוא אשרה וכל עץ אין לו לא זה ולא אותו שהנה אילן אינו תועבה וג"כ לא היה אהוב קודם ועכשיו שנאו אלא לפי שהוא אצל אחר והוא המזבח שיבואו לטעות בו שכמו שקודם זה היה אילן נטוע אצל מזבח ע"ז אם יהיו נוטעים אותו אצל מזבח ה' יבואו לטעות לעבוד ע"ז וכיוצא באלו הג' לאוין יש בדיינים לא תטה משפט הוא עצמו תועבה להטות משפט גבר נגד פני עליון לא תכיר פנים הוא שהיה הדיין אוהב לטוען במשל ועכשיו ראוי שישים אותו בלבו כאילו הוא שונאו לפי שיהיו שוים בלבו טוען ונטען לא תקח שוחד הוא עצמו אינו תועבה מצד עצמו שלשפוט צדק לקחו ולא היה אהוב ועכשיו שנאו ואינו רע שלשפוט צדק לקחו אבל ימשך ממנו רע כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים הנה קישור יפה בין אלו הג' לאוין לדיינים והותרו כל הספקות ולזה היה הכרוז אומר אלו הג' עם השלשה שכולם דומים זה לזה:

צדק צדק תרדף וגו׳. בא להזהיר כשיש בעיר שני אנשים מפלגים בחכמה ושנים אחרים גם כן חכמים אלא שאינם בסוג הראשון, אל יאמר אדם: כיון ששני אנשים יכולין להורות ולשפוט בצדק לא אטריח את המפלגים לשא בעל מנוי הדינות, או לצד שצריך להם טרח במנוים ימנע ויסתפק בקטנים, תלמוד לומר ״צדק צדק״, פרוש, הגם שהשגת לדינים שהם ראויים, עליך לחזר אחר היותר ראויים מהם.

צדק צדק תרדוף. בסנהדרין דל״ג מפרשי אחד לדין ואחד לפשר. ופרש״י צדק פשרה שלך לפי ראות עיניך. ולא תרדוף את האחד יותר מחבירו עכ״ל. ולכאורה אינו מובן הא אין כופין את הבע״ד לעשות פשר ואחר ששניהם מתרצין הרי מסתמא יודעים ובטוחים שנוחין הדיינים לפני שניהם ולא יהי׳ להם דעת נוטה לאחד יותר מחבירו. ואם לא חשו לכך. הרי נתרצו בכל האופן ואינהו דאפסדו אנפשייהו ולא שייך ע״ז מצות התורה. ונראה דבזה מיושב סיפא דהאי ברייתא הא כיצד שתי ספינות שפגעו זה בזה אחת טעונה ואחת שאינו טעונה תדחה טעונה לשאינו טעונה כו׳. וקשה מאי כיצד וכי לא ידענו מהו פשר. אלא משום דלא משכחת אזהרה זו אלא במקום שכופין לעשות פשר ובאופן שא״א להניח לבע״ד שיגיעו לעומק הדין ואז ב״ד כופין לעשות פשר. ובזה האופן ניחא אזהרה צדק תרדוף ומש״ה תני כיצד כופין לעשות פשר שתי ספינות כו׳. ועפ״י עומק הדין אין לנו במה לכוף את שאינו טעונה שתלך לאיבוד. אלא יהא כל דאלים גבר או שניהם נטבעין אבל אין זה משפט ישר. ע״כ כופין לעשות פשר. ונראה עוד דעל כיב״ז אמרו חז״ל בפ׳ הפועלים שחרב בהמ״ק על שהעמידו דבריהם על ד״ת פי׳ לא רצו לותר על הדין אע״ג שההכרח היה לעשות פשר:

למען תחיה. הרודף אחר צדק משיג שמחת הנפש בהגיע לידו ענין מסובך והוא מוציאו לאור הצדק והוא חיות הנפש כמש״כ לעיל ד׳ א׳ ובכ״מ:

וירשת את הארץ. באשר הארץ מסוגלת להלין בה צדק ע״כ דורש צדק זוכה אליה ביותר:

י פירוש אף על פי דכל בית דין יכולין לדון הנתבע בעל כרחו מכל מקום מצוה על התובע שילך אחר בית דין יפה. דאין לומר כמשמעו בצדק תשפוט למה לי ועוד צדק צדק למה לי ועוד הא כבר כתיב לא תטה משפט אלא הלך וכו:

כ דק"ל דהא צדק תרדוף שילך אחר בית דין יפה לא נצטוה אלא מי שיש לו דין עם חבירו וכי בשביל זה יחיו כל ישראל וירשו את הארץ ומתרץ דלמען תחיה לא קאי אצדק צדק תרדוף אלא מוסב אשופטים ושוטרים תתן לך וכו':