דברים א, לט

וְטַפְלְכוֹן דִי אֲמַרְתּוּן לְבִזָא יְהוֹן וּבְנֵיכוֹן דִי לָא יְדָעוּ יוֹמָא דֵין טַב וּבִישׁ אִנוּן יַעֲלוּן לְתַמָן וּלְהוֹן אֶתְּנִנַהּ וְאִנוּן יֵירְתֻנַהּ

וְטַפְלְכוֹן דַּאֲמַרְתּוּן לַעֲדִי יְהוֹן וּבְנֵיכוֹן דְּלָא יָדְעִין יוֹמָא דֵין בֵּין טַב לְבִישׁ הִינוּן יַעֲלוּן לְתַמָּן וּלְהוֹן אֶתְּנִינָהּ וְהִינוּן יֵירְתוּנָהּ

אשר לא ידעו היום. באותו היום:

טוב ורע. על רובם דבר הכתוב:

יירשוה ב' במסרה הכא והם יירשוה ואידך עד עולם יירשוה שניתנה להם הארץ ירושת עולם ולעולם לא היו גולים ממנה אם לא שחטאו:

וטפכם אשר אמרתם וגו׳ ובניכם וגו׳. כפלות הדברים לא דבר ריק הוא וכן סיפא דקרא ולהם אתננה והם יירשוה. היינו הך. אלא הוא כדברינו שהיו שתי כתות באותו הדור. הא׳ שאמרו בשנאת ה׳ אותנו וגו׳ וחשבו שכך רצון ה׳ שהדור שיבא לא״י יהי נשמד מן הכנענים ונשינו וטפנו יהיו לבז. וזו הכת לא נקרא מנאצי ה׳ רק טעו בדמיונם. והיה עוד כת שלא רצו לבא לא״י מחמת שיהיו משועבדים לעבודת הקרבנות וכל תורת אלהי הארץ. ע״כ אמרו נתנה ראש כמש״כ בפ׳ שלח והמה נקראו מנאצי ה׳. ואמר הקב״ה להכת הראשונה וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה המה יבאו שמה ולהם אתננה. לא כמו שחשבתם שהבאים יהיו נשמדים מבני ענק ורק זרעם ודור שאחריהם יכבשו אח״כ אלא הבאים שמה להם יותן הארץ. ועל הכת השני׳ אמר הקב״ה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע שלא היו בעצמם מנאצים שאם היו מנאצים אפילו היו פחות מבני עשרים נענשו בדבר ה׳ וכל מנאצי לא יראוה אבל אשר לא ידעו היום טוב ורע אלא הלכו בתומם והם יירשוה. הם יקבלו סגולת הארץ בתורה ועבודה וזה הוא משמעות ירושה שאמר הקב״ה לא״א בברית בה״ב לתת לך את הארץ הזאת לרשתה. וביארנו שם דכפלות הדברים הוא שהודיע הקב״ה לא״א דהארץ בסגולתה משעת בריאת שמים וארץ היא שייך לישראל באשר גם המה מסוגלים באותה סגולה. והרי הם כמו ירושת היורש שאינו מתנה ורצון המוריש אלא כך הוא סגולת הנחלה להבא בכח הירושה. כך טבע הארץ הקדושה לישראל. וע״ז אמר ה׳ שהם יירשוה יקבלו סגולתה: