פרשת ויגש · בראשית פרק מה פסוק ד
בראשית מה, ד
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו גְּשׁוּ־נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,745 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק מה13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · ספורנו · דעת זקנים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · אור החיים · כלי יקר · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על בראשית מה, ד
גשו נא אלי. ראה אותם נסוגים לאחור, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (בראשית רבה):
תרגום אונקלוס לבראשית מה, ד
וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי קְרִיבוּ כְעַן לְוָתִי וּקְרִיבוּ וַאֲמַר אֲנָא יוֹסֵף אֲחוּכוֹן דִּי זַבִּנְתּוּן יָתִי לְמִצְרָיִם
תרגום יונתן לבראשית מה, ד
וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָחוֹי קְרִיבוּ בְּבָעוּ לְוָתִי וְחָמוּן גְזֵירַת מְהוּלְתִּי וּקְרִיבוּ וַאֲמַר אֲנָא יוֹסֵף אֲחוּכוֹן דִי זַבִּינְתּוּן יָתִי לְמִצְרָיִם
ספורנו על בראשית מה, ד
גשו נא אלי. שלא ישמעו שומעי הבכי את מכירתו:
אשר מכרתם. ובזה תדעו שאני יוסף בלי ספק שלא ידע איש במכירתי ושאני אחיכם זולתנו כי הקונים לא ידעו שאני אחיכם:
דעת זקנים על בראשית מה, ד
גשו נא אלי ויגשו. מדרש לפי שאמר למעלה הוציאו כל איש מעלי והמצרים היו עומדים בחוץ ומטין אזניהם מה הם מדברים ולכך כשאמר אני יוסף אחיכם העוד אבי חי לא חשש אם הם שומעין אבל כשרצה לומר אשר מכרתם אותי לא רצה שישמעו לפי שהיה בדעתו להושיב אחיו במצרים ואילו היו שומעין שמכרו אחיהם יאמרו אנשים רעים הם מאד שאפי' לאחיהם מכרו כל שכן שיעשו עמנו רעה אם ישבו אתנו ולכך אמר להם גשו נא אלי ואומר לכם בחשאי. ד"א מתחלה אמר להם יוסף אני יוסף אחיכם העוד אבי חי ולא רצה להזכיר מכירתו מפני בנימין אחיו שלא יתביישו ממנו ושלא יגיד לאביו והפליגן לצד אחר ואמר להם גשו נא אלי הפרידן מבנימין ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי:
רבנו בחיי על בראשית מה, ד
גשו נא אלי ויגשו. ראה אותם נבהלים ונרתעים לאחוריהם אמר להם להתקרב אליו כדי להשקיט אימה שנפלה עליהם.
ובמדרש ,גשו נא אלי הראה להם ברית מילה. אני יוסף אחיכם, אע"פ שמכרתם אותי מצרימה אחיכם אני, איני משתרר עליכם כלל.
חזקוני על בראשית מה, ד
גשו נא אלי לומר להם ענין המכירה בלחישה שלא ישמעו אחרים. ד״א הם יכולים ליגש כי הם הרבים אבל הוא לא יכול ליגש שאם יגש לזה יתרחק מזה ולא לכבודו נתכוין אלא לכבודם נתכוין. פרש״י הראה להם שהוא מהול ואין לחוש שמא ישמעאל הוה משום דאיכא הכירא טובא שהישמעאלים אינם נימולים עד לאחר שלש עשרה שנה ומחמת תשמיש אין בו פריעה אבל בני ישראל הנימולים כשהם קטנים הפריעה ניכרת יפה. ואעפ״י שהמצריים נמולים היו כמו שפרש״י אשר יעשה לכם תעשו, היינו מחמת דוחק רעב, אבל הוא עשיר אם כן לא מל אם לא היה יהודי. ד״א השבטים לא היו יודעים במצרים שהם נמולים ולכך היה להם להכיר ביוסף במילתו.
בכור שור על בראשית מה, ד
גשו נא אלי. הוא לא היה יכול ליגש להם לפי שהם רבים ואם יגש לזה ירחק מזה כדי לומר אשר מכרתם אותי בחשאי פן ישמע אדם מבחוץ וירגישו ויתביישו ועוד שלא יעבור על שבועתו שנשבע שלא יגלה וכשראה אותם נפחדים התחיל למושכן בדברים ואמר להם אל תעצבו וגו' כי למחיה לכם ולכל העולם שלחני אלהים וגזירת המקום היתה ואם כיוונתם לאכול בשר חזיר עלה בידכם בשר טלה כי אל יאונה לצדיק כל און ובזאת ניכר כי הק' חפץ בכם ומגלגל טובות על ידכם:
אור החיים על בראשית מה, ד
ויאמר יוסף וגו׳ גשו נא וגו׳. טעם ההגשה, לצד שרצה לומר להם ענין המכירה, לזה לא רצה לומר להם אלא בלחישה, לזה אמר ״גשו״, ואחר שנגשו אמר להם וגו׳ ״אשר מכרתם אותי״ וגו׳, והגם שאמר ״הוציאו כל איש״ וגו׳ ולא עמד שם אדם, אף על פי כן חש לאזנים לקיר ודבר באזניהם.
אני יוסף אחיכם וגו׳. טעם שחזר פעם שניה אני יוסף, לצד שראה שלא ענוהו חשש לשני דברים: האחד שפחדו ממנו ולא יכלו להשיב כבושת גנב כי ימצא, והשני שלא האמינוהו שהוא יוסף. לזה אמר כנגד צד היראה שאתם יראים ונבהלים, לא תחושו לדבר, כי אני יוסף אחיכם, פרוש מתנהג עמכם במדת האחוה וכאלו לא היה הדבר ההוא. גם סמך לומר אחיכם אשר מכרתם לומר שאפלו בזמן המכר לא כהתה עין האחוה ממני. וכנגד צד הצדקת הדבר שהוא יוסף, אמר להם דבר שבו יצדיקו בסימן מבהק כי הוא זה, באמרו אשר מכרתם אותי מצרימה ודבר זה לא ידעו אדם ואפלו נביא (ילקוט שמעוני קמ״ב) אם לא שתאמר ודאי גמור כי הוא זה יוסף.
כלי יקר על בראשית מה, ד
גשו נא אלי ויגשו. הראה להם שהוא מהול, רצה בזה להראות צדקתו שהיה בין שטופי זמה ולא נכשל בעריות כי הבועל ארמית משכה ערלתו (עירובין יט) ומצינו (במדרש תהלים קיד ד) שישראל נגאלו ממצרים בזכות ד' דברים, שלא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם, ולא היו בהם בעלי לה״ר, והיו גדורים מעריות, וטעמו של דבר יתבאר בפרשת שמות (א א) בעז״ה וכמו כן כאן ששלח יוסף אחר אביו ואחיו הודיע להם באיזה זכות יעלו משם ורמז להם ארבע אלו שהיה יוסף שלם בכולם, שלא שנה שמו שאמר להם אני יוסף, אע״פ שפרעה קרא שמו צפנת פענח מ״מ אני יוסף זה שמי לעולם, ושלא שינה לשונו שאמר כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש, ולא היה פרוץ בעריות שנאמר גשו נא אלי הראה להם שהוא מהול, ושלא היה בעל לה״ר שנאמר גשו אלי כי לא רצה שישמע בנימין אחיו ענין המכירה ואפילו לאביו לא הגיד כלום, כי אילו היה מגלה ודאי היה מצוה לו קודם מותו שא נא פשע אחיך, ורמז להם יוסף כי בעון המכירה ישלמו שטר חוב כי גר יהיה זרעך וגו', כמ״ש ועתה אל תעצבו, דווקא עתה אבל לעתיד תעצבו, על כן רמז להם גם הגאולה והדברים המסבבים הגאולה, ויש אומרים ועתה רמז לעשרה הרוגי מלכות שלעתיד יעצבו על המכירה.
העמק דבר על בראשית מה, ד
גשו נא אלי. בהיותו רוצה לדבר מענין המכירה והוא הי׳ יודע דאזנים לכותלי הבית ואנשים עומדים ומרכינים מה שהוא מדבר ע״כ החל לדבר בלי רגש ובלחש. וקרא להם שיגשו בקרוב אליו כדי שישמעו וכ״כ הספורנו:
אשר מכרתם אותי מצרימה. ולא ידע איש מזה זולתו. באשר באמת המדינים משכוהו מן הבור ומכרו לישמעאלים ולא נקראו המה המוכרים אלא משום שהם גרמו לדבר. וגם הי׳ בידם למחות. ובזה היה אות כי דבריו אמת. ואלו היו הם המוכרים לישמעאלים אין הוכחה שהוא אמת ואפשר שהקונים ספרו לו:
מלבי"ם על בראשית מה, ד
ויאמר אני יוסף אחיכם. יוסף חשב שלא ענו אותו מפני א' מג' טעמים, והוא, או שאין מאמינים לו שהוא יוסף, או שעדיין הם שונאים אותו ומתחרטים על שמכרו אותו באופן שיעלה לגדולה, או שמתחרטים ומתעצבים על מעשה רע שעשו למכור את אחיהם, על כן לעומת הצד הראשון אמר להם סימן אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה:
שפתי חכמים על בראשית מה, ד
ש ואם תאמר מנא ליה לרש"י משום דהראה להם המילה היה אומר להם גשו, שמא משום שראה אותם נסוגים לאחור היה אומר להם גשו, ויש לומר דרש"י דייק מדכתיב גשו ולא כתיב קרבו אלי, אלא מדכתיב לשון הגשה משמע הגשה קרובה, ולמה היו צריכין ליגש כל כך קרוב לו, אלא שהראה להם המילה, ואין לומר מנא ליה שראה אותם נסוגים אחור דילמא מה שאמר להם גשו אינו אלא משום שהראה להם שהוא מהול, דאם כן נא למה לי, בשלמא אי ראה אותם שנסוגים אחור משום הכי הוצרך לומר מלת נא לדבר עמהם בלשון רכה כדי שלא יתביישו, אבל אם עמדו על מקומם למה דיבר עמהם בלשון תחנונים וק"ל:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| יוֹסֵף | יוֹסֵף שם פרטי | 156 | |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| אֶחָיו | אָח שם עצם | א-ח-ה | 25 |
| גְּשׁוּ | נָגַשׁ פועל | נ-ג-ש | 309 |
| נָא | נָא מילית | נ-י-א | 51 |
| אֵלַי | אֵל מילת יחס | 41 | |
| וַיִּגָּשׁוּ | נָגַשׁ פועל | נ-ג-ש | 325 |
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| אֲנִי | אֲנִי כינוי | 61 | |
| יוֹסֵף | יוֹסֵף שם פרטי | 156 | |
| אֲחִיכֶם | אָח שם עצם | א-ח-ה | 79 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| מְכַרְתֶּם | מָכַר פועל | מ-כ-ר | 700 |
| אֹתִי | אֵת מילית | 411 | |
| מִצְרָיְמָה | מִצְרַיִם שם פרטי | 385 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Genesis – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Genesis – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- כלי יקר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kli Yakar on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.