בראשית מא, מח

אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה. שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב:

וּכְנַשׁ יָת כָּל עִיבוּר שְׁבַע שְׁנִין דִּי הֲווֹ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וִיהַב עִיבוּר בְּקִרְוַיָּא עִיבוּר חֲקַל קַרְתָּא דִּי בְסַחְרָנָהָא יְהַב בְּגַוָּהּ

וּכְנַשׁ יַת כָּל עִיבּוּר שְׁבַע שְׁנֵי שׁוּבְעָא דַהֲווֹ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וִיהַב עִיבּוּרָא בְּקִרְוַיָא עִבּוּר חַקְלֵי קַרְתָּא דִבְחוֹזְרָנָהָא כְּנַשׁ בְּגַוָוהּ

ויקבץ את כל אוכל יוסף הנזכר למעלה וגם אחרי כן ויצבור יוסף בר וכן כי חדל לספור יוסף הנזכר ואמר רבי אברהם (אבן עזרא על בראשית מ״א:מ״ח) כי אין פירושו "כל" כי ברעב היו מתים וכן וכל הארץ באו מצרימה רק טעמו שקבץ כל אשר יכול והנכון בעיני שקבץ את הכל אל תחת ידו והוא נתן להם ממנו בכל שנה כדי פרנסתם שלא יבזבזוהו והוא שאמר ויקבצו את כל אכל השנים הטובות ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו ומפני שאמר ויקבצו את כל אכל ואמר ויצברו בר וכן ויקבוץ את כל אוכל ויצבור יוסף בר יורה שקבצו כל הנאכל לאדם בר ולחם ומזון אפילו תאנים וצמוקים וכיוצא בהן ויצברו מהם הבר אל תחת יד פרעה והוא התבואה שהובאה ברחת ובמזרה לזרות ולהבר ויתן בערים כדי אכלם מכל הפירות והיה כל האוכל למשמרת לצורך שני הרעב שיקחו ממנו כדי חיתם והנשאר בבר קיים באוצרות ויתכן שנתן להם דמים כשער הזול מגנזי המלך ולכן היה הבר לפרעה ומכרו להם בשני הרעב כמו שכתוב (בראשית מ״ז:י״ד) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים או שלקחו המלך בחזקה כי אמר אני שמרתיו אבל אונקלוס (תרגום אונקלוס על בראשית מ״א:מ״ח) תרגם אכל ובר בשוה:

את כל אוכל. אין פי' כל כי היו מתים ברעב. וכן וכל הארץ באו. רק טעמו שקבץ כל אשר יכול:

ויקבוץ את כל אכל. זה החומש שהיה מקבץ מן השדות. ויתן אכל בערים. זה שהזכיר כל אוכל יורה שקבצו כל הנאכל לאדם, בר ולחם ומזון, אפילו תאנים וצמוקים וכיוצא בהם. אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה. מכאן למדו רז"ל שכל עפר המקום שומר התבואה של אותו המקום.

אכל שדה העיר בכל עיר ועיר נתן בתוכה התבואה שגדלה בכל גבוליה וסביבותיה להיות בה למשמרת ולאוצר.

ויקבץ את כל וגו׳. לפי מה שפרשנו בפרוש (בראשית מא:לד) ״וחמש את״ וגו׳ שיטול החומש, יהיה פרוש אמרו ויקבץ את כל אוכל פרוש הנוגע לחלק המלך כרשום בדברי יוסף, ולכשנפרש אמרו ״וחמש״ – ויזרז, אפשר לפרש אמרו ויקבץ את כל כפשטו, שהיה קונה כל התבואה שעשתה השנה ביותר על השנים, כי לצד שהוא דבר יתר לזורעי אדמה ימכרו הנותר.

את כל אוכל. אפי׳ שאינו מתקיים והוא נקרא אוכל באשר נאכל כמו שהוא חי ע״פ רוב:

ויתן אכל בערים. בשני השובע ולא ידעו מטוב השובע:

אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה. ולא הוליך למרחוק. משום דמאכל כזה מתקלקל ונאכל רק כשהוא חי וע׳ מ״ש בס׳ במדבר ל״ה ז׳. ובזה נשאר הדגן שנקרא בר בשלימות:

ויקבץ. עתה יספר כי עשה כפי מה שאמר אל פרעה [פסוק לג-לו], א] מה שקבץ את כל אוכל, שע"י הפקידים שהעמיד בכל עיר קבץ כל מיני אוכל נפש שהיו בערים, ואת האוכל הזה שם בערים לא באוצר המלך, באופן שבכל עיר נתן את האוכל של השדות שסביבות העיר, כמ"ש ויקבצו את כל אוכל וגו' אוכל בערים:

ג רוצה לפרש דבפסוק משמע שכל האוכל הגדל סביב העיר היה נותן בתוך אותה העיר ולא בעיר אחרת, וטעמא מאי, ועל זה פירש לפי שכל ארץ וארץ וכו':

ד יש אומרים שהוא פירוש אחר והכי פירושו כל האוכל היו מוליכין אותו למצרים מקום שהיה יוסף שם, והא דכתיב בקרא אוכל שדה העיר וגו' נתן בתוכה, הכי פירושו שצריך ליתן מעפר שגדלה שם בתוכה, אבל אחר כך היו מוליכין אותה למצרים: