בראשית ד, טו

לכן כל הרג קין. זה אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא פרשו לכן כל הרג קין, לשון גערה, כה יעשה לו, כך וכך ענשו, ולא פרש ענשו:

שבעתים יקם. איני רוצה להנקם מקין עכשיו, לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי ממנו שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו וסוף המקרא שאמר שבעתים יוקם, והיא נקמת הבל מקין, הא למדנו שתחלת מקרא לשון גערה היא, שלא תהא בריה מזיקתו. וכיוצא בו (שמואל ב' ה ח) ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצנור ולא פרש מה יעשה לו, אבל דבר הכתוב ברמז כל מכה יבוסי ויגע בצנור, ויקרב אל השער ויכבשנו, ואת העורים וגו', וגם אותם יכה על אשר אמרו העור והפסח לא יבא דוד אל תוך הבית, המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר, כאן קצר דבריו ובדברי הימים (א יא ו) פרש יהיה לראש ולשר:

וישם ה' לקין אות. חקק לו אות משמו במצחו (כל מוצאי יהרגני הבהמות והחיות, אבל בני אדם עדיין לא היו שיירא מהם רק אביו ואמו, ומהם לא היה ירא שיהרגוהו אלא אמר עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות כמו שנאמר ומוראכם וגו', ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל):

וַאֲמַר לֵהּ יְיָ בְּכֵן כָּלּ קָטִיל קַיִן לְשַׁבְעָא דָּרִין יִתְפְּרַע מִנֵּהּ וְשַׁוִּי יְיָ לְקַיִן אָתָא בְּדִיל דְּלָא לְמִקְטַל יָתֵהּ כָּל דִיִשְׁכְּחֻנֵהּ

וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ הָא בְּכֵן כָּל דְקָטִיל קַיִן לְשִׁבְעָא דָרִין יִתְפְּרַע מִנֵיהּ וְרָשַׁם יְיָ עַל אַפֵּי דְקַיִן אָתָא מִן שְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא בְּגִין דְלָא לְמִקְטוֹל יָתֵיהּ כָּל דְיִשְׁכְּחוּנֵיהּ בְּאִסְתַּכְּלוּתֵיהּ בֵּיהּ

וישם ה' לקין אות ולא אמר "ויתן" לו השם אות או "ויעש" יורה ששם לו האות קבוע שיהיה עמו תמיד אולי כשהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם מורה לו הדרך אשר ילך בה ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא ובבראשית רבה (בראשית רבה כ״ב:י״ב) אמרו כענין זה רבי אבא אמר כלב מסר לו כי מפני שהיה פחדו מן החיות מסר לו אחת מהן שתלך לפניו ולמקום שיפנה הכלב ללכת ידע כי שם צוה לו השם ולא יהרג בה הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו אבל הכוונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה כי כן לשון "וישם":

שבעתים. עד שבעה דורות. כי אין זאת המלה ארבעה עשר ולא שלש מאות ומ"ג והעד ואור החמה יהיה שבעתים ואחר כן ביאר הנביא דבריו ואמר כאור שבעת הימים:

וטעם יקם. שתלקח נקמתו וכן לא יקם. והטעם כי השם האריך אפו על קין עד שבעה דורות ואל תתמה לחשוב איך חיה כל אלה השנים. והנה שת אחיו חיה עם נח שנים רבות גם יתכן שיקרא זרע קין בשם אביהם כמו ישראל. ויש אומר כי האות קרן ואחרים אמרו שנתן חוזק בלבו והסיר פחדו ממנו והנכון בעיני שהשם עשה לו אות עד שהאמין והכתוב לא גלה האות:

כל הורג קין שבעתים יוקם. אני אומר לכל מי שהוא מוכן להרוג קין שאני גוזר שתהיה הנקמה על חטאו שבעה פעמים פעמים כי המוכן להרוג יקרא הורג כאמרו ואפרים להוציא אל הורג בניו. ומלת שבעתים תורה שבע פעמים שתי פעמים כמו ונמצא ישלם שבעתים. גזר אם כן שעל זאת הרציחה שהיתה דם אחיו ומחצית המין האנושי או שלישיתו תהי, הנקמה כרוצח שבע פעמים כפולים בזה האופן שיהי' משך זמן ו' דורות נע ונד שהם חיים רעים כמו המות או יותר ממנו כאמרו אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך ובסוף יהרג בדור השביעי כמו שקרה לו על ידי למך כפי מה שבא בקבלה:

לכן כל הורג קין. פשטיה דקרא הכי, לפי שהיה קין דואג שיהרג, א"ל הקב"ה כל הורג קין, לאחר שבעה אנקום מהורגו. ולפ"ז ה"פ קרא דלקמיה, ויאמר למך לנשיו, היה מקונן למך על עצמו, כי איש הרגתי לפצעי, זה קין, שהיה גדול בקומה וילד בשנים. 'לפצעי' 'לחבורתי' כלומר, לצערי, ולמיתתי, כי אמר הקב"ה, שבעתים יוקם כל הורג קין, ולמך שבעים ושבעה. וא"כ, אפי' יוליד למך, שבעים ושבעה בנים, כולם ימותו באותו עון:

וההודעה החמישית, התועלת שהפיק קין מהתשובה שעשה ומדברי תחנוניו. והוא מה שאמר לו אלהים: כל הורג קין. והיות ואדם נהרג באחד משני הדרכים: או על ידי בני אדם, או על ידי בעלי חיים שטורפים אותו, הוצרך קין לחסות כפולה, ואת שתיהן נתן לו האלוהים. החסות מפני רעת בני האדם, באיום ובאזהרה שכל הורג קין שבעתיים יוקם. ופירוש שבעתיים – הרבה, כמו שרגיל אני לפרש בהתאם לחוק הלשון. וכחסות מפני חיות מזיקות, שם בו אות שיהיה כמחיצה בינו לבינם. ואמר: וישם ייי לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו. וזה בנוגע לבעלי החיים שאלוהים יכול למנוע אותם ממעשים, כמו שמנע את האריות מדניאל ואת הנחשים מאבותינו, ובנוגע לבני אדם, שאין לאלוהים שלטון במעשיהם, מנע אותם מהרוג את קין על ידי האזהרה (והטלת עונש), ואמר שבעתיים יקם, במיוחד לבני אדם, וכל מצאו על הבהמות. ובדומה לשני הסוגים האלה אפרש בפרשת "ואך את דמכם". וכשאנו מתבוננים בדברי קין אנו מוצאים שהתאונן רק ב"כל מוצאי" וגו' ואלוהים השיב לו כל הורג קין וגומר, קודם שהשיב לו על כל מוצאי. והקרוב יותר הוא שקין ביקש שמירה מפני החיות, שהתקיימו כבר אז, ואלוהים השיב לו, על (שמירה מפני) החיות, שכבר היו אז, ומפני האנשים, שהיו עתידים להוולד, ואפשר שיקומו עליו ויהרגוהו. וסיבת האות שנתן לו היא התשובה, ולפיכך פתח בראש הענין ואמר: לכן, [כל הורג קין שבעתים יקם]. וכבר שאלו אנשים: מה הוא האות ששם [לו? ונשיב, יתכן ששם] בגופו סימן שהיה ... [ואפשר שקבע לו תחום שממנו לא יצא כנאמר]: ואם יצא יצא הרוצח את הגבול וגו', ואם לא יצא מן הגבול, לא ייהרג. ואנו [כבר אמרנו שביקש מחסה נגד רעת החיות הטורפות] ונעיין האם נמצא עוד ... דבר בלתי מפורש. ונאמר זה כמו שאמרה ... התורה...

לכן כל הרג קין לכן שכל כך נכנע קין.

שבעתים יקם לפי פשוטו קין ינקם שבע נקימות מאותו שיהרגנו.

שבעתים לשון שבעה, דוגמא ״והכבשה ישלם ארבעתים״ (ש״ב יב,ו), ואל תתמה על לשון שבעתים שכן דרכו של מקרא כמו ״ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם״. ״כי שבע יפל צדיק וקם״, ״חצבה עמודיה שבעה״, ״מזוקק שבעתים״.

וישם ה׳ לקין אות נתן לו אות והאמין בו אך הכתוב לא גלהו.

לבלתי הכות אתו לפי שעדיין לא הוזהר ולא הותרה על רציחה, ומ״מ קנסו גלות.

כל מצאו שום מוצאו, כמו ״כל אלמנה ויתום לא תענון״.

שבעתים יקם. אהרוג אני ז' על נקמתך כמו (ש"ב י"ב ו') והכבשה ישלם ארבעתים, ושבעתים אין דוקא אלא כמו הרבה, כמו שבע יפול צדיק וקם, וכמו ויספתי ליסרה אתכם שבע:

וישם ה' לקין אות. או בשמים או בארץ עד שהבטיחו שלא יהרג:

לכן כל הורג קין שבעתים יוקם היה ראוי שיאמר כל. הורג קין יהרג למה שבעתים וכי לא יספיק שיהרג אחר שהוא הרג לאחיו לזה פירשו שמה שאמר לכן כל הורג קין אינו מחובר עם שבעתים יוקם אלא הם שני דברים נפרדים לכן כל הורג קין אני אפרע ממנו שרצוני הוא שלא יהרג עתה עד ז' דורות וזהו שבעתים יוקם גזם ולא פי' עונש ההורג לקין וג"כ הכריחם לפרש כן שאמר למך כי שבעתים יוקם קין ולמך ע"ז או הכוונה שכל הורג הוא ע"ד הקריאה ויאמר כל הורג שמעו דברי כי קין לשבעתים יוקם ממנו:

וישם יי' לקין אות וגו'. חקק לו אות משמו ובב"ר כלב מסר לו ואמרו כלב שכלב ראוי לו לפי מעשיו או לפי שהוא מוכן להישיר הסומים שקשור בחבל ביד הסומא:

לכן כל הורג. טעם ״לכן״, להיות שהכיר וידע שאם ה׳ לא ישמרנו כל מוצאו יהרגהו, בשביל מצוה זו ריחם ה׳ עליו ואמר ״כל הורג״ וגו׳. ורשם ה׳ אות בפניו כמשפטו הנהוג בעושה מצוה שנרשמת במצחו לטובה אות, והוא אמרו וישם ה׳ לקין אות, והוא על דרך מה שדרשו זכרונם לברכה (שמות רבה פרק י״ז) בפסוק ״והיה הדם לכם לאות״ (שמות יב:יג), פרוש לאות מצוה להם לשמירה.

וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו. נחלקו רז״ל במהות אות זה מה היה במדרש (בר״ר כב כז) אמרו הזריח עליו גלגל החמה כו'. וקשה איך יתחייב מזריחת החמה לבלתי הכות אותו כל מוצאו וכפי שורת הדין רשעים בחושך ידמו ואיך יזריח החמה עליו. ונראה פירוש הדברים לפי שנאמר (שמות כב א) אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים אם זרחה השמש עליו דמים לו. כך קין היה גנב כי היה גונב דעת עליונה כמו שפירש רש״י בפרשה זו (ד ט) והיה הולך כבמחתרת כי הסתיר ה' פניו ממנו וגורש מן הארץ הקדושה ארץ אשר עיני ה' דורש אותה תמיד וגרשו לחוצה לארץ שהדר בה דומה כאילו אין לו אלוה מצד הסתרת פניו ית' כמ״ש ומפניך אסתר. ואז היה דומה לנמצא במחתרת כי היה בורח ממקום למקום וכל בורח מחביא את עצמו בסתר וא״כ פשיטא שכל מוצאו יהרגהו כי אין לו דמים מאחר שבמחתרת מצאו. על כן הזריח ה' עליו החמה בכל המקומות אשר הלך להורות שאין לו דין הנמצא במחתרת כי אם דין מי שזרחה השמש עליו שדמים לו וכל ההורגו נהרג עליו וזה מופת חותך לבלתי הכות אותו כל מוצאו. ותדע ותשכיל בלשון כל מוצאי למה תלה הדבר במוצאו פשיטא שלא יהרגו מי שלא ימצאהו והל״ל כל בריה יהרגוני אלא שהורה לומר שהיה ירא פן יהיה בדין הנמצא במחתרת כי בו שייך לשון מציאה כמו שנאמר אם במחתרת ימצא הגנב. ועל ידי זריחת השמש לא יכהו כל מוצאו במחתרת זו אשר נסתר בו מצד הבריחה ממקום למקום. וזה פירוש יקר.

לכן כל הרג קין שבעתים יקם. בזה הצילו מאדם המזיק שהי׳ קין מזהיר בדבר ה׳ לכל אדם הנוגע בו לרעה שכך א״ל ה׳ ועדיין לא היה מועיל זה הדבור לחיה הטורפת. ע״כ וישם ה׳ לקין אות. וידוע דחיות ועופות מבינים כמה דברים נסתרים יותר מאדם מש״ה היה להם האות:

ויאמר ה'. השיב לו הנה אני רוצה שתענש בעונש היותר מר וקשה ואחר שאתה טוב לך המות מן החיים אני רוצה שתשאר בחיים המרים האלה שהם מרים ממות, ומי שיהרוג אותך יעבור על רצוני שאני רוצה שתחיה שבזה תקבל ענשך, וע"כ לכן בעבור זה שאתה מתאוה המות, לכן כל הורג קין שבעתים יוקם. בעבור הרציחה ובעבור שבטל רצון ה' שרוצה שיחיה כדי לקבל ענשו, וגם ר"ל כי עתה לא ידעת עונש הרוצח, אבל מי שיהרוג אותך שכבר ראה גודל העונש של הרציחה ויסורים המרים שגזרתי עליך, א"כ יוקם שבעה פעמים ככה, כי היה לו ללמוד ולא למד, וישם ה' לקין אות זה בעצמו הי' האות שלא יכה אותו כל מוצאו, ממה שראו שהארץ מתקוממה לו, ובשגם למ"ש חז"ל ששם לו קרן במצחו או הזריח עליו את הצרעת כדי שיופרשו ממנו בני אדם מפני צרעתו, מזה עצמו ישמרו א"ע מן הרציחה ולא יכו אותו:

ט דהיה לו לומר אעשה לו כך וכך:

י אין פירושו כל הורג קין שבעתים יוקם דהא למך הרג את קין ולא נעשה בו נקמה שיהרג לאחר שבעתיים, אלא תחילת המקרא לכן כל הורג קין לשון גערה הוא, ושבעתים יוקם קאי אקין, ר"ל כי לא יקבל הבל נקמתו מקין אלא עד ז' דורות, וכמו שמוכיח סוף המקרא ושבעתים יוקם קאי אקין ולא אהורג את קין, ועוד י"ל דאם כן איך פירש כל הורג קין יוקם שבעתים, א"כ היה קשה למה יוקם שבעתים יותר משאר רוצחים, אלא על כרחך מלת שבעתים יוקם הוא ענין בפני עצמו, שהקב"ה יוקם מקין עד ז' דורות, וע"כ זה אחד מן המקראות שקצרו וכו':

כ ר"ל דכאן דיבר הכתוב ברמז ובמקום אחר מפרש בהדיא כל מכה וכו' (שמואל-ב' ה' ח'):

ל ועורים ופסחים צלמי עכו"ם היו ופסח נגד יעקב ועור נגד יצחק, והיה כתוב עליהם את השבועה שנשבע אברהם לאבימלך שלא יעשו עמו מלחמה וכן אבימלך לו, אבל בימי דוד כבר בטלה השבועה:

מ פירש אות משמו של קין והוא אות י' דרמז בו יחיה, כלומר שלא יהרגנו, אי נמי אות א' משמו של הקב"ה והוא אות ה' רמז על כל הורג קין, (מהרש"ל):