בראשית ד, טז

ויצא קין. יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה:

בארץ נוד. בארץ שכל הגולים נדים שם:

קדמת עדן. שם גלה אביו כשגורש מגן עדן, שנאמר (לעיל ג כד) וישכן מקדם לגן עדן, את שמירת דרך מבוא הגן, שיש ללמוד שהיה אדם שם ומצינו רוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים, שנאמר (דברים ד מא) אז יבדיל משה וגו' מזרחה שמש. דבר אחר בארץ נוד, כל מקום [שהיה הולך] היתה הארץ מזדעזעה תחתיו והבריות אומרות סורו מעליו, זהו שהרג את אחיו:

וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב בְּאַרְעָא גָּלֵי וּמִטַּלְטַל דַּהֲוָה עֲבִידָא עֲלוֹהִי מִלְּקַדְמִין דְּגִינְתָא דְעֵדֶן

וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב בְּאַרְעָא טִלְטוֹל גָלוּתֵיהּ דַהֲוַת עֲבִידָא עֲלוֹהִי מִלְקַדְמִין בְּגִינוּנִיתָא דְעֵדֶן

וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב בְּאַרְעָא גְלֵי וּמְטַלְטֵל מִן מִדְנַח לְגִינְתָא דְעֵדֶן וַהֲוָה קֳדָם עַד לָא קְטַל קַיִן לְהֶבֶל אָחוֹי הֲוָת אַרְעָא מִרְבַּיָא לֵיהּ פֵּרִין כְּפֵירֵי גִינְתָא דְעֵדֶן מִן דְחָטָא וּקְטַל לְאָחוֹי חָזְרַת לְמַסְקָא כּוּבִין וְדַרְדְרֵין:

וטעם ויצא קין מלפני ה' כי עוד לא עמד לפניו לעולם כטעם שאמר ומפניך אסתר וטעם וישב בארץ נוד שלא הלך בכל העולם אבל באותה הארץ ישב נודד תמיד לא ינוח במקום ממנה כלל ונקראת "ארץ נוד" על שמו לעולם:

בארץ נוד. קראו כן בעבור שהיה נע ונד:

קדמת עדן. מזרח עדן והוא צפון מהגן:

ואחר כך אמר: ויצא קין (תרגום הפסוקים ט"ז עד כ"ה). בכל פסוק מן הפסוקים האלה הוראות ולקחי מוסר מסוגים שונים, וכולם לצרכנו: א. ויצא קין מלפני ייי, מלמד שהיה להם מקום שבו שרה אור השכינה. ושם הגיע הדיבור למי שהיה נביא או למי שהיה צריך לקבל תוכחה או התעוררות לתשובה. וכל שנכנס למקום ההוא נאמר בו: בא לפני ייי. ולהיפך, מי שיצא משם [נאמר בו ויצא מלפני ייי], כמו שנאמר במשכן. ומוכרח שאות הבטחון שנתן לקין במאמר "כל הורג קין שבעתים יקם", נתפרסם בין האנשים שנולדו אחרי כן, וידעוהו ונמנעו מלהרגו. ולו היה קין בעצמו מודיע את הדבר הזה, לא היה מספיק, שהרי הוא בעל הדין, (ואינו נאמן). וארץ נוד במזרחו של הגן, והנראה ביותר הוא שמקום הדיבור (אל קין) היה בקרבת הגן, וכשיצא משם ישב במקום היותר קרוב.

ויצא קין מלפני ה' דוגמא ומרדכי יצא מלפני המלך, האריך לו חיים בשביל גלותו וגם הוא קבל עליו גזר דינו.

וישב בארץ נוד בתחלה כתב נע ונד תהיה בארץ ולבסוף כתוב בארץ נוד ולא כתוב נע מכאן שגלות מכפרת מחצה.

ויצא קין יצא במנעלים מבוראו ונגלה לו הקב"ה וא"ל גדול עונך מנשא כיון ששמע קין התחיל לעשות תשובה ואמר גדול עוני מנשא ואמר אתה טוען עליונים ותחתונים ונקראת נושא עון א"ל הקב"ה אתה עשית תשובה אבל מחצה עד שהוא יוצא פגע בו אדם א"ל ומה יצא בדיניך א"ל אלמלא שהודיתי הייתי אבוד מן העולם באותה שעה תמה אדם ואמר טוב להודות לה':

וישב בארץ נוד בעבור שהודה על חטאו הסיר ממנו חצי ענשו שגזר עליו נע ונד וישב בנוד לבד ולא נע ונד והיה לו קצת ישוב בקדמת עדן וזהו וישב בארץ נוד:

וישב בארץ נוד קדמת עדן. מצינו שכל ההורג נפש גולה למזרח שכן אדה״ר שגרם מיתה לכל תולדותיו כתיב בו (ג כד) וישכן מקדם לגן עדן. וכן בכל ערי מקלט כתיב (דברים ד מא) בעבר הירדן מזרחה שמש. לפי שכל הורג נפש מקרב הערב שמשו של הנהרג כמו שנאמר (קהלת יב ב) עד אשר לא תחשך השמש וגו' לפיכך יגלה לקצה אחרון שכנגדו כדרך שאמרו בהורדוס (ב״ב ד.) הוא כיבה נרו של עולם ילך ויעסוק באורו של עולם. והוא דרך כל בעלי תשובה להטות לקצה אחרון בדבר שחטא בו ולעשות איזה מצוה הפכית אל העבירה שעשה. וזה דרך נכון לכל בעל תשובה והמשכילים יבינו מגלות זה לתקן כל עבירה באיזו מצוה הפכית לעבירה כי בזה יתוקן עוותו.

ויצא קין. ככלות דבר ה׳ תומ״י החל לנוע ויצא ממקום שעמד עד שבא לארץ נוד:

מלפני ה׳. שוב לא השגיח עליו כי נסתר ונעלם מעיני ה׳ כ״י ע״פ הסרת צלם אלהים. או משמעותו שיצא מתחלה לאחוריו כנפטר מן השכינה. וכי״ב להלן מ״ז י׳. והרי למדנו מן הספור כמה עיקרים בהליכות העולם:

ויצא קין מלפני ה'. יש הבדל בין מפני ובין מלפני, היציאה מלפניו, עמד תחלה לפניו ויצא משעמד לפניו, והיציאה מפניו היינו מסבתו וממוראו, ור"ל שיצא מלהיות לפני ה' והשגחתו ונעזב אל המקרה. וישב בארץ נוד, פי' חז"ל שע"י וידויו ותשובתו נבטלה חצי הגזירה ותחת נע ונד הי' רק נד, שהנוע הוא ממדינה למדינה והנוד הוא במקומו ויושב בארץ אחת:

נ הוכחתו מלשון ויצא, דהוה ליה למימר וילך, דלשון יציאה לא שייך אלא ממי שיצא מדבר המוקף, אבל הכא כתיב מלפני ה' דלא שייך דבר המוקף ביה, כי מלא כל הארץ כבודו:

ס דאל"כ למה היו המלאכים במזרח ולא ברוח אחרת:

ע ולד"א לחוד קשה דאם כן למה אמר קדמת, לכן צריכין אנו גם כן לפשט הראשון כי שם גלה אביו, ולפירש הראשון קשה למה נאמר בארץ נוד הוה ליה למימר במדינה, (מהרש"ל):