בראשית לא, נג

אלהי אברהם. קדש:

ואלהי נחור. חול:

אלהי אביהם. חול:

אֱלָהֵהּ דְּאַבְרָהָם וֵאֱלָהֵהּ דְּנָחוֹר יְדוּנוּן בֵּינָנָא אֱלָהֵהּ דַּאֲבוּהוֹן וְקַיֵּים יַעֲקֹב בִּדְדָחִיל לֵהּ אֲבוּהִי יִצְחָק

אֱלָהֵיהּ דְאַבְרָהָם וֶאֱלָהֵיהּ דְנָחוֹר יְדִינוּן בֵּינָנָא אֱלָהֵיהּ דַאֲבוּהוֹן וְקַיֵים יַעֲקב בֶּאֱלָהָא דְדָחֵיל לֵיהּ אָבוֹי יִצְחָק

כל אחד אמר ישפוט בינינו אלהי אבותינו ויעקב אמר על אלהי אברהם ולבן אמר על אלהי נחור אבי אביו שהיה עובד עבודת כוכבים. וכן העיד יהושע:

וישבע יעקב בפחד אביו. במי שהיה אביו מפחד ממנו. ויש אומר זה הפחד רמז ליום העקידה ואיננו רחוק:

אלהי אביהם. אמר לבן אין לך למאן מה שיחדתי לדיין אלהי נחור עם אלהי אברהם כי אמנם אלהי נחור היה אלהיו של תרח שהיה אביהם של אברם ושל נחור:

וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. שיצחק אינו בן תרח ונשבע שאלהיו של יצחק לבדו ישפוט אם יבגוד:

אלהי אביהם. שעור הכתוב אלהי אברהם ואלהי נחור שהוא אלהי אביהם תרח ישפטו בינינו.

ישפטו בינינו ממי שיתרשל מחבירו.

אלקי אביהם משמש קדש וחול. וישבע יעקב בפחד אביו יצחק לא רצה להזכיר הקב״ה אחר החול שהזכיר לבן.

בפחד אביו יצחק זה כינוי אלהות כלומר נשבע באלהי אביו יצחק ביראתו היינו בפחד אביו, והתרגום מוכיח בדדחיל ליה יצחק, ודוגמא זו מצינו הרבה בלשון תלמוד ובלשון מקרא יובילו שי למורא. ד״א יעקב הזכיר ללבן החרדה שחרד יצחק אביו בשעה שבא לקללו על שנטל הברכות בערמה כדכתיב ויחרד יצחק לומר אפי׳ אביו שהוא צדיק גמור הרגיש בעצמו כשבא להרע לו.

[וישבע וקיים].

אלהי אברהם ואלהי נחור. עפרא בפומיה ששיתף יכול עם שאינו יכול:

בפחד אביו יצחק. לא רצה לישבע אלא באלהי אביו שהיה אביו ירא וי"ל שקראוהו פחד יצחק אותו שנפחד ממנו יצחק על גבי המזבח בשעת עקידה:

אלהי אברהם ואלהי נחור. בשביל שבא לעשות ברית השני שחל גם על יעקב גם על לבן. מש״ה הזכיר גם אלהי נחור לומר שאינו חושש שאלהי אברהם יעניש את לבן באשר שאינו מעובדיו:

וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. הצר ליעקב להודות ללבן על נוסח שבועה שלו. כי באמת אלהי אברהם יעניש גם את לבן. אכן רע בעיניו לומר אלהי אברהם לבד שהוא כנגד כבוד לבן ע״כ נשבע בפחד אביו יצחק שהוא יעניש גם את לבן בדין הקשה שהוא כמדתו וכ״כ הרמב״ן ויש ללמוד מכל הספור כמה יש להזהר בדברים שהרי זה גרם צער ועג״נ לדוד כדאיתא בשוח״ט תהלים ס׳:

אלהי אברהם. הוסיף שמלבד עדות האנשים הוא מזמין לשופטים את אלהי אברהם, היודע תעלומות שישפוט על דברים בסתר, ואת אלהי נחור, שמנהיג לפי דעתו הטבע הגלויה שישפוט על דברים שבגלוי, וא"ל שלא ירע בעיניו שמזמין אלהי נחור כי הוא אלהי אביהם, שתרח אבי אברהם ונחור עבד אותו והוא מחזיק באמונת אבי אביו, אולם יעקב לא רצה לשבע על אופן זה שמשתף ש"ש ודבר אחר,וישבע יעקב בפחד אביו יצחק, היינו במצות כבוד אב ומורא שי"ל מאביו יצחק ונשבע במורא אביו:

ט פירש ואינו רשאו למחקו: