בראשית לא, לג

באהל יעקב. הוא אהל רחל, שהיה יעקב תדיר אצלה, וכן הוא אומר (להלן מו יט) בני רחל אשת יעקב, ובכלן לא נאמר אשת יעקב:

ויבא באהל רחל. כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחפש באהל האמהות וכל כך למה, לפי שהיה מכיר בה שהיא משמשנית:

וְעַל לָבָן בְּמַשְׁכְּנָא דְיַעֲקֹב וּבְמַשְׁכְּנָא דְלֵאָה וּבְמַשְׁכְּנָא דְּתַרְתֵּין לְחֵינָתָא וְלָא אַשְׁכַּח וּנְפַק מִמַּשְׁכְּנָא דְלֵאָה וְעַל בְּמַשְׁכְּנָא דְרָחֵל

וְעַל לָבָן בְּמַשְׁכְּנָא דְיַעֲקב וּמַשְׁכְּנָא דְלֵאָה וּבְמַשְׁכְּנֵהוֹן דְתַרְתֵּין לְחֵינָתָא וְלָא אַשְׁכַּח וּנְפַק מִמַשְׁכְּנָא דְלֵאָה וְעַל בְּמַשְׁכְּנָא דְרָחֵל

באהל יעקב ובאהל לאה כתב רש"י (רש"י על בראשית ל״א:ל״ג) באהל יעקב הוא אהל רחל שהיה תדיר אצלה וכן הוא אומר בני רחל אשת יעקב ובכלן לא נאמר אשת יעקב ויבא באהל רחל כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שיחפש באהל האמהות וכל כך למה שהיה מכיר בה שהיא ממשמשנית ועל דרך הפשט איננו נכון שיקראנו בפסוק אחד בשני שמות ורבי אברהם אמר (אבן עזרא על בראשית ל״א:ל״ג) שבא באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות כי אהל אחד לשתיהן ואחר כך שב שנית אל אהל לאה ואחרי כן אל אהל רחל וגם זה איננו נכון ועוד כתב והקרוב אלי שהכתוב אחז דרך קצרה ואיחר להזכיר אהל רחל להזכיר בכלן "ולא מצא" כי לא היו שם וחזר ופירש כי בעת צאתו מאהל לאה בא באהל רחל אשר שם התרפים והוא הנכון אבל כי אהלים היו לכולם כי היה זה מצניעות הצדיק כי לכל אחת מארבע הנשים היה אהל מיוחד בעבור שלא תדע האחרת בבאו אל רעותה גם אסור הוא בדין תורה כמו שהזכירו חכמים במסכת נדה (נדה י״ז) וליעקב אהל מיוחד ושם תאכלנה על שולחנו עם בניו ועם בני ביתו וטעם "אשת יעקב" שהזכיר ברחל על דעתי כפשוטו בעבור שהיא מוזכרת בין הפילגשים בפרשה ההיא (בראשית מ״ו:י״ט) ולכן לא אמר כן בסדר וישלח יעקב (לה כד) שימנה לאה ורחל ואחרי כן השפחות:

ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות. שאהל אחד היה לשתיהן. או באהל כל אחת מהן. ואחר כן שב פעם שנית אל אהל לאה והעד ויצא מאהל לאה. גם זה נכון שהיה אהל ליעקב בין אהל לאה ובין אהל רחל. והקרוב אלי שהכתוב אחז דרך קצרה ואיחר להזכיר אהל רחל. וכן היה בא באהל יעקב ואח"כ באהל לאה ואח"כ באהל רחל ואחר כך באהל שתי האמהות. והטעם שבקש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ולא מצא כי לא היה שם כלום ובעת צאתו מאהל לאה ובא באהל רחל שהיו התרפים שם כבר לקחתם רחל ושמה בכר הגמל:

ויבא לבן באהל יעקב - ואח"כ באוהל לאה ואח"כ באהל שתי השפחות. ולמה לא מצאם באהל רחל? שהרי כשיצא מאהל לאה ויבא באהל רחל, ישבה רחל על כר הגמל שהתרפים בתוכו.

ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל - כלומר: אעפ"י שאמרנו למעלה באהל לאה ובאהל שתי השפחות לא כך היה, אלא בתחלה כשיצא מאהל לאה נכנס באוהל רחל, אבל מפני אורך דברים שאמר לבן לרחל ורחל ללבן, לא היה רוצה להפסיק את הפסוק הראשון.

מאהל ד' במסורה ויצא מאהל לאה. מאהל מועד לאמר. ואהיה מתהלך מאהל אל אהל. יתצך לנצח ויסחך מאהל. פירוש בשעה שהוקם המשכן נאסרו הבמות והיינו ויקרא אליו מאהל מועד דוקא ולאחר שעברו הירדן הותרו הבמות עד שבאו לשילה והיינו ויצא מאהל לאה דהיינו המשכן שעשאו בצלאל שבא משבט יהודה שיצא מלאה ויבא באהל רחל זה שילה שבחלק יוסף ואז ואהיה מתהלך מאהל אל אהל משילה לנוב ומנוב לגבעון ומשם לבית עולמים ואז נאסרו הבמות והיינו יתצך לנצח ויסחך מאהל שלא היה שום היתר. אדוני אבי הרא"ש ז"ל:

ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה. אחר שהזכיר ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות למה הוצרך לומר ויצא מאהל לאה היה לו לומר ויצא מאהל שתי האמהות.

אבל יתכן לומר כי אהל לאה היה גדול מכולן עד שהיה אהל שתי האמהות בתוכו ומשיצא מאהל שתי האמהות עדין היה עומד באהל לאה ולכך הוצרך לומר ויצא מאהל לאה.

והנה לדעת רש"י ז"ל היו כולם שלשה אהלים כי אהל יעקב הוא אהל רחל ואהל לאה הרי שנים ואהל שתי האמהות הרי שלשה אהלים. אבל לדעת הרמב"ן ז"ל היו חמשה אהלים אהל יעקב בפני עצמו כי שם תאכלנה עמו הנשים והילדים על שלחנו ואהל לאה הרי ב' ואהל רחל הרי ג' ואהל ב' האמהות כלומר לכל אחת מב' האמהות. ואמר כי זה מצניעותו של יעקב שיהיו לו ארבעה אהלים לד' נשים לכל אחת אהל מיוחד כדי שלא תדע האחת בבואו אל רעותה כי זה אסור מה"ת.

ויבא באהל רחל פרש״י כשיצא מאהל לאה חזר ובא לו באהל רחל קודם שיחפש באהל האמהות. מי דחקו לרש״י לומר שחפש באהל האמהות באחרונה. אלא לפי שנאמר ולא מצא גבי אהל שתי האמהות דבר זה מלמדנו שחיפש אהל שלהן באחרונה. וצריך לסרס המקרא, ויבא באהל יעקב ובאהל לאה ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ובאהל שתי האמהות ולא מצא, ואהל רחל היה באמצע לפי שהיא עיקר הבית ויעקב היה תדיר שם. ואהל לאה מכאן ואהל שתי האמהות מכאן וכולם פתוחים לאהלה של רחל ולרשות הרבים. וי״מ לפום ריהטא דקרא, אהל לאה היה באמצע ואהל רחל מכאן ואהל שתי האמהות מכאן ואהל לאה ורחל פתוחים לרשות הרבים, אבל של האמהות לא היה פתוח לרשות הרבים כדי שלא יוכל יעקב ליכנס בו שלא בדעת רחל או לאה ולפיכך כשיצא מאהל האמהות נכנס באהל לאה, וכשיצא מאהל לאה בא לו באהל רחל.

ויבוא באהל יעקב ובאהל לאה יש לדקדק בלשון רש"י שאהל יעקב ואהל רחל הכל אחד לפי שהיה תדיר באהל רחל וניחא שבתחלה נכנס באהל יעקב שהוא אהל לרחל ששום אהל לא היה פתוח לרשות הרבים רק אהל רחל כדי שלא יכנס אל האחר בלא ידיעתה לפי שהיא עיקר הבית ואח"ך נכנס באהל לאה ואח"ך באהל שתי האמהות ולא מצא וחזר על העיקרים ויצא מאהל לאה ובא באהל רחל ויחפש פעם שנית שהיה מכירה למשמשנית ולא מצא:

ויבא לבן באהל וגו'. כל האוהלים היו על הסדר זה אחר זה אהל יעקב ואח"כ אוהל לאה שהיא הגדולה ואח"כ אוהל רחל ואח"כ אוהל בלהה ואח"כ אוהל זלפה ולקח אותם ביחד שלא היו שם התרפים ואמר שלא מצאם שהרי לא היו שם, שהרי ששם היו מניחו לאחרונה, ולפי שלא תטעה לומר שאוהל רחל היה אחרון אמר לך ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל כלו' אחר אוהל לאה היה אוהל רחל אלא שהניחו הפסוק אחרון לפרש מה היה איך כאן לא נמצאו כי כאן היו ולכן על הסדר חפש בהם אלא שהניח הפסוק של רחל לפרש אחרון כדפרישית:

ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל. דאע״ג דכתיב תחלה באהל לאה ואח״כ באהל שתי האמהות מ״מ המעשה היה להיפך שתולין דבר מקולקל בקטן תחלה. מש״ה תחלה חשד ליעקב יותר. ואח״כ להשפחות ואח״כ הלך לאהל לאה ובאחרונה הלך לאהל רחל. ובין כה וכה היתה יכולה רחל להשים את התרפים בכר הגמל. ומש״ה סיפר הכתוב כ״ז. השגחה פרטית שהיתה בזה. שאלו נמצא התרפים מלבד שנתביישה מי יודע מה שהיה עושה:

ויבא לבן. לבן חפש ג"כ אולי ימצא גנבה אחרת, ולכן כתב סתם ולא מצא, ומשמע שמאהל יעקב היה יוצא לאהל לאה ומשם לאהל ב' האמהות, ומשם הוצרך לחזור דרך אהל לאה והיה יוצא לאהל רחל שהיה לו פתח בפ"ע. ולפ"ז חפש באהל לאה וב' האמהות שתי פעמים גנבה אחרת ואח"כ את התרפים:

ש רצונו לתרץ למה נאמר אהל יעקב, וכי היה חשוד בעיניו לעבוד עבודת אלילים, ובפרט בשובו אל בית אביו שגם הוא עצמו אמר (לעיל פ' ל') כי נכסוף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי, והלא בית אביו לאו עובדי אלילים הם, לכן פירש הוא אוהל רחל וכו':

ת רצה לומר הא אהל יעקב הוא אהל רחל כדפירש"י בסמוך, ואם כן למה ליה ויבא באהל רחל הא כבר חפש בו, ועוד קשה היה לו לומר ויצא מאהל שתי האמהות ויבא באהל רחל, דהא כבר יצא מאהל לאה ובא לאהל שתי האמהות, לכן פירש כשיצא וכו':