בראשית יד, ג

עמק השדים. כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה:

הוא ים המלח. לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח ומדרש אגדה אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו:

כָּל אִלֵין אִתְכְּנָשׁוּ לְמֵישַׁר חַקְלַיָא הוּא אֲתַר יַמָא דְמִלְחָא

כָּל אִלֵין אִתְחַבְּרוּ לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא הוּא אָתַר דְמַסִיק פְּרַקְטוּנִין דְמַיִין וְשַׁדִי לְהוֹן לְיַמָא דְמִלְחָא

כָּל אִלֵין אִתְחַבְּרוּ לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא:

חברו, מהבנין הקל:

השדים. כמו ושדת אותם בשיד. ותשם בסד רגלי. כמו פת פתים:

ועמק. מושך עצמו ואחר עמו כמו אל באפך תוכיחני. וכן הוא עמק ים המלח:

כל אלה. אמרפל ושתי הכתות שנלחמו.

חברו אל עמק השדים. ועשו פשרה ומאז החמשה מלכים הנלחצים במלחמה.

[כל אלה חברו נתחברו]

הוא ים המלח לשון זכר.

כל אלה חברו. הכתוב מספר והולך גבורות ד׳ מלכים כדי להגדיל הנס של א״א. וסיפרה התורה דחמשה מלכים אלו חברו ביחד ונלחמו את ארבעה מלכים שלא נתחברו אלא כל א׳ להם בפ״ע כאשר יבואר להלן ט׳. ומ״מ נצח כל א׳ מהם כל החמשה שנתחברו:

כל אלה חברו. ואז נתחברו כולם ועשו שלום ביניהם, והיה ההתחברות על אופן שחמשה מלכים המנוצחים יעבדו את כדרלעומר, כי הארצות האלה נפלו לחלקו, וספר שהמקום ששם חברו לעשות שלום היה בעמק השדים, שמשם חפרו סיד לבנין, ועתה הוא ים המלח, כמ"ש למעלה (י"ג י') שים המלח נתחדש אחרי שחת אלהים את ערי הככר ותחלה היה שם עמק השדים ואין בו מים:

ה ר"ל לפי שנכתב השדים בה"א הידיעה, ולא פירש הכתוב באיזה מקום היה זה עמק השדים, לכן פירש וכו'. (ר' שמואל אלמושנינו): ונ"ל דהרב פירש שם העצם שלו על שם התואר שבו, והכי פירושו עמק השדים כך שמו ואין לו שם עצם אחר. (נחלת יעקב:)

ו כי לא יתכן שיהיה עמק וים בזמן אחד:

ז פירוש, כי מלת "הוא" מורה שהוא עצמו היה ים לא שנמשך ים לתוכו, דאם כן "בו ים" מיבעי ליה: