בראשית יג, טו

אֲרֵי יָת כָּל אַרְעָא דִי אַתְּ חָזֵי לָךְ אֶתְּנִנַהּ וְלִבְנָיךְ עַד עָלָם

אֲרוּם יַת כָּל אַרְעָא דְאַנְתְּ חָמֵי לָךְ אֶתְּנִינָהּ וְלִבְנָךְ עַד עַלְמָא

לך אתננה. בדבור וכן ונתן אותם על ראש השעיר:

כי את כל הארץ אשר אתה ראה אף ככר הירדן שנתת ללוט לך אתננה ולזרעך.

כי את כל הארץ וגו׳. הנה ידוע כי שעור חוש הראות הוא מגבל באדם את אשר ישיג לאור השמש, וכאן עשה לו ה׳ נס שנתקרבו קצות הארץ וראה הכל, ובאמצעות הדבר החזיק בכל הארץ, כי אין לך חזקה גדולה מזו שיעתק צור ממקומו להתקרב לפני אדוני הארץ, ולא ירחיק דעתך דבר זה כי מצינו שקפצה הארץ לעבדו (בראשית רבה פנ״ט) וגם נקפלה תחת בניו (חולין צא:).