במדבר ד, ז

קערת וכפות קשות ומנקיות. כבר פרשתי במלאכת המשכן:

הנסך. הכסוי לשון מסך, כדכתיב (שמות כה, כט) אשר יסך בהן:

וְעַל פָּתוֹרָא דִלְחֵם אַפַּיָא יִפְרְסוּן לְבוּשׁ תִּכְלָא וְיִתְּנוּן עֲלוֹהִי יָת מָגִּיסַיָא וְיָת בָּזִיכַיָא וְיָת מְכִילָתָא וְיָת קַסְווֹת נִסוּכָא וְלַחְמָא תְּדִירָא עֲלוֹהִי יְהֵי

וְעַל פְּתוֹר לְחֵם אַפַּיָא יִפְרְסוּן לְבוּשׁ דְתִכְלָא וְיִתְּנוּן עֲלוֹי יַת פִילַוָותָא וְיַת בָּזִיכַיָא וְיַת מְנַקִיָתָא וְיַת קַסְווֹת נִיסוּכָא וּלְחֵם תְּדִירָא עֲלוֹי יְהֵי

יַת פַּיְילוּתָא:

וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה – עַל הַשֻּׁלְחָן עַצְמוֹ יִהְיֶה הַלֶּחֶם, וַעֲלֵיהֶם בֶּגֶד הַתְּכֵלֶת, וְיָשִׂימוּ עַל הַבֶּגֶד הַזֶּה בַּשֻּׁלְחָן כָּל הַכֵּלִים, וְאַחֲרֵי כֵן יִפְרְשׂוּ עַל הַכֵּלִים וְהַשֻּׁלְחָן בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי, כִּי לִכְבוֹד הַלֶּחֶם שֶׁהוּא מְסֻדָּר כְּהִלְכָתוֹ יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת לְהַפְרִישׁ בֵּין הַשֻּׁלְחָן וְלַחְמוֹ וּבֵין הַכֵּלִים, וְהָיָה הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן בְּבֶגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי שֶׁהוּא מַרְאֶה אָדֹם, בַּעֲבוּר שֶׁהַשֻּׁלְחָן סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּמִדַּת הַדִּין. אֲבָל הָאָרוֹן וּמִזְבַּח הַזָּהָב בְּבֶגֶד תְּכֵלֶת, לְמִדָּה הַכְּלוּלָה מִן הַכֹּל, וּמִזְבַּח הָעוֹלָה בְּבֶגֶד אַרְגָּמָן שֶׁהוּא אָדֹם יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, כִּי שָׁם יִזָּרֵק הַדָּם כֹּפֶר נַפְשָׁם:

ועל שולחן הפנים. להורות כי יש שם שולחנות אחרות לצורך הבשר ולחם הפנים שיש בו לא יוסר:

ועל שלחן הפנים מתוך כך יש ללמוד שהיו שם שולחנות אחרים לצורך בשר הקדש.

ולחם התמיד עליו יהיה חז״ק היאך היה עומד הלחם בשעת המסעות שלא יפול.

ונתנו עליו וגו׳. היו כלי השלחן מונחים על השלחן בבגד תולעת שני. והשלחן לבדו בבגד תכלת מפסיק בין השלחן בין כליו. ולא כמו כלי המנורה. היינו משום דשלחן בא למלכות כמש״כ. ואין מלך בלי ראשי העם סביביו. אבל מכ״מ הוא מופשט מהם. ומוראו עליהם מבלי יהא רגיל עמהם כ״כ. גם אופני הנשיאות ראש שלהם משונים. דהמלך הוא מושגח פרטי ממקור עליון ב״ה. מש״ה הונח בכסוי תכלת. משא״כ סנקליטין שלו תלוי בדעת המלך ואין להם השגחה פרטית יותר משארי ב״א. מש״ה פרוש עליהם בגד תולעת שני:

ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת נמצא היו לחה"פ וכלי השלחן בין שני מפות, ומפני קדושת לה"פ וכלי השלחן היה צריך שני כלים עליהם. והנה מ"ש ולחם התמיד עליו יהיה שמזה למד במנחות [דף צ"ה] שבמסודר אינו נפסל במסעות יקשה איך הניח הלחם על בגד תכלת הלא צריך שיונח על טהרו של שלחן, מזה מוכח כפי' הרמב"ן שמ"ש ולחם התמיד עליו יהיה פי' על השלחן עצמו, ופרש בגד תכלת על השלחן והלחם שעליו ועל הבגד נתנו את הקערות וכו', ועליהם פרשו בגד תולעת שני ועור תחש מפני קדושת הכלים שיהיו כלי בתוך כלי: