תהילים פרק פ״ב

תהילים פרק פ״ב עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט:

   מצודת דוד:בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת: בקרב. יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחזוק:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. לִרְאוֹת אִם אֱמֶת יִשְׁפֹּטוּ. וְאַתֶּם, הַדַּיָּנִים, עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל?!

   אבן עזרא

   מזמור לאסף אלהים טעם נצב בעדת אל - הכבוד שהוא עם עדת ישראל.

   בקרב אלהים הם המלאכים שהם האלהים וצבא השמים בני האלהים, כי על ידי המלאכים הם כל משפט אלהים בארץ.

   ויש אומרים: כי בקרב אלהים כמו: אלהים לא תקלל. והטעם: כי הוא בקרבם ויש להם לישמר שלא ישפטו עול.

   רד"ק

   מזמור. זה המזמור נאמר על השופטים שהיו שופטים בעול אולי היה בימי יהושפט כי ראינו שהעמיד שופטי ארץ בכל ערי יהודה והזהירם מאד עליו כי היו שופטים קודם זה בעול: אמר אלהים נצב בעדת אל. כלומר כבודו עמהם להשגיח יותר משאר דיינים לפקוד עליהם כמעשיהם כמו שכתוב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם:

   בקרב אלהים. בקרב הדיינים לשפוט ישראל כמו שצוה אותם ואם לא יעשו כן יודע ופוקד עליהם עונותם:

   מלבי"ם

   מזמור לאסף, הוסד נגד השופטים המטים משפט, וכפי סדר המזמורים נראה שגם שיר זה (כמו השיר שאח"ז) נתקן בימי יהושפט שהעמיד שופטים בכל עיר ועיר והזהיר אותם, דעו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר המשפט, ועתה יהי פחד ה' עליכם (דברי הימים ב י״ט:ו׳-ז׳) אלהים נצב בעדת אל, אלהים עומד בין הבעלי דינים והעדים הבאים למשפט שהם צריכים לעמוד, אלהים עומד עמהם, וגם בקרב אלהים ישפט, גם נמצא בין השופטים ושופט עמהם, ומצייר ששופט בקרב אלהים, היינו בקרב לב השופטים נמצא דבר אלהים המזהיר אותם, ואומר להם עד מתי תשפטו עול, יצייר שה' צועק זאת בין עדת הבע"ד שמזהיר עמהם את השופטים, וגם ידבר כן בקרב השופטים (והמליצה שנפשם המוסריית תעיד להם בלבבם בשם ה' כי לא טוב עושים) והנה נטיית המשפט יהיה בשני פנים, א. במשפט של שני בעלי דינים שבאים למשפט, מלוה ולוה, קונה ומוכר, וכדומה עז"א עד מתי תשפטו עול, ב. בהעלם עין מעשות משפט בעושקים וחומסים ובעלי זרוע, ועז"א עד מתי פני רשעים תשאו, סלה סיום הענין:

2. (ב)עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ־סֶלָה:

   מצודת דוד:עד מתי. הואיל וכן א״כ עד מתי תשפטו עול ולעולם תשאו פני הרשעים להחניפם בדבר המשפט:

   עוד פירושים על פסוק ב: אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   אבן עזרא

   עד עתה יוכיח השופטים שהם אלהים מתי תשפטו משפט עול, כי כח השם במלאכים בפעלים.

   ופני רשעים תשאו הפך: נפלו פניך, על כן אחריו: הלא אם תטיב שאת.

   רד"ק

   ופני רשעים. לפי שהם חזקים וגדולים ועשירים תשאו פניהם ולא תקחו מידם משפט העניים:

   מצודת ציון

   תשאו. ענין חנופה וכן שאת פני רשע (משלי י״ח:ה׳):

3. (ג)שִׁפְטוּ־דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ:

   מצודת דוד:שפטו. לא כן עשו כ״א שפטו דל ויתום במשפט הראוי ולא תרחמו עליהם במשפט: הצדיקו. בעת המשפט אם הוא צדיק בריבו ולא תאמרו אזכה במשפט את העשיר בעל דינו שלא לביישו ואח״ז אודיעו שהדין עם שכנגדו:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   הַצְדִּיקוּ. אִם זַכַּאי הוּא בְּדִינוֹ, אַל תַּהַפְּכוּ דִינוֹ לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל לָשֵׂאת פְּנֵי רְשָׁעִים:

   אבן עזרא

   שפטו עשו משפט יתום שאין עוזר לו, שלא יוכל לדבר ואלמנה שאין לה בעל הצדיקו, כי הרשעים יעשו להם חמס ואתם נושאים פניהם.

   רד"ק

   שפטו. קחו משפטם מהעושקים מהם ממונם:

   הצדיקו. כשהיה הצדק עמהם הצדיקו אותם ולא תיראו מהעושקים ולא תשאו פניהם:

   מלבי"ם

   שפטו, כ"ז מדברי האל, נגד הטיית משפט בין שני בעלי דינים אומר שפטו דל ויתום, ומוסיף לאמר עני ורש הצדיקו, שישפטו משפט צדק, שהצדק הוא יותר מן המשפט שישקיף לפי הענין והנדונים:

4. (ד)פַּלְּטוּ־דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ:

   מצודת דוד:פלטו. מיד הבא לעשקם:

   עוד פירושים על פסוק ד: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   אבן עזרא

   פלטו שפטו דל בממון ופלטו דל בנפש.

   רד"ק

   פלטו. רוצה לומר שלא יעשקום בגופו:

   מלבי"ם

   פלטו, ונגד לעשות משפט לנעשקים ונגזלים מיד בעלי זרוע, אמר פלטו דל ואביון והצילו אותו מיד רשעים הבאים לעשקו:

   מצודת ציון

   פלטו. ענין הצלה:

5. (ה)לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל־מוֹסְדֵי אָרֶץ:

   מצודת דוד:לא ידעו. אין הדיינים נותנים לב לדעת ולהבין חומר העון והרי הם כההולך בחשיכה ואינו יודע במה יכשל: ימוטו. הלא בעבור קלקול הדין ימוטו מוסדי הארץ והיא קרובה לפול כי על שלשה דברים העולם עומד והדין אחד מהם כן ארז״ל:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   לֹא יָדְעוּ. הַדַּיָּנִין הַמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין:

   וְלֹא יָבִינוּ. אֶת אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל הֶעָוֹן הַזֶּה יִתְהַלְּכוּ בַּחֲשֵׁכָה (עַל דֶּרֶךְ ״כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְגוֹ׳״ (שמות כג:ח)), וְיִמּוֹטוּ עַל כָּךְ מוֹסְדֵי אָרֶץ:

   אבן עזרא

   לא דברי המשורר שהוכיחם ולא ידעו ולא הבינו, או טעמו, שתקו כאילו לא ידעו.

   וטעם בחשכה יתהלכו כי השוחד יעור עיני פקחים.

   וטעם ימוטו ראוים הם מוסדי ארץ שימוטו בעבור עיוות הדין, או לא יחוסו השופטים שימוטו כל מוסדי ארץ.

   רד"ק

   לא ידעו ולא יבינו. השופטים הם כאילו לא ידעו ולא יבינו דבר המשפט ובחשיכה יתהלכו בו כי השוחד יעור:

   ימוטו כל מוסדי ארץ. מפני מעשיהם ימוט כל מוסדות ארץ ויחריב העולם כי המבול בא לעולם מפני החמס:

   מלבי"ם

   לא ידעו, נגד העושק עושים א"ע כאילו אין יודעים מן העושק שנעשה, ונגד הדין הבא לפניהם משני בעלי דינים, לא יבינו לדין דין אמת לאמתו, ועי"כ בחשכה יתהלכו, מציין את המשפט שהוא אור העולם והוא מוסדות תבל, וע"י העדר המשפט יתהלכו בחשכה וימוטו כל מוסדי ארץ, ור"ל שהמשפט מחזיק ישוב הארץ בשני אופנים, א. מצד הגמול האלהי שאם אין דין למטה ימנע אורו והשפעתו מלמעלה ובחשכה יתהלכו, ב. מצד הטבע שאז איש את רעהו חיים בלעו וא"א שיתקיים הישוב המדיני, ועז"א ימוטו כל מוסדי ארץ:

   מצודת ציון

   ימוטו. מלשון הטיה:

6. (ו)אֲנִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם:

   מצודת דוד:אני אמרתי. אמר בשם ה׳ הנה כאשר צויתי אתכם על הדינים אמרתי אז שבעבורם תהיו כמלאכים ולא תשלוט בכם המיתה: ובני עליון. כפל הדבר במ״ש:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   אֱלֹהִים אַתֶּם. מַלְאָכִים; כְּשֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, נְתַתִּיהָ לָכֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט עוֹד בָּכֶם:

   אבן עזרא

   אני מושב אלהים ישבתם.

   ובני עליון כמלאכים.

   רד"ק

   אני אמרתי אלהים אתם. כי השופטים נקראו אלהים כשהם שופטי אמת אני אמרתי שתהיו אלהים באמת ותדמו לבני עליון שתקראו גם כן אלהים שהם מלאכים ותשפטו:

   מלבי"ם

   אני, מצייר שכמו שהיה צריך פועל אלהים ומעשהו לבריאת האדם והעולם, כן צריך משפט ושופטים להעמדת האדם והעולם וקיומם, כי אחר שהאדם מדיני בטבע א"א שלא יקרה ביניהם ריבים ודינים עושק וחמס אשר יבטל הקיבוץ וישוב העולם בכלל אם לא ימצא ביניהם נימוס ומשפט ושופטים, ומצד זה ידמה אותם כאלו הם אלהים יוצרי העולם, כי הם שותפים עמו בזה, שהוא ברא את העולם והם המקיימים אותו, וכמ"ש כל דיין הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במ"ב, וכן חשבם לבני עליון כי היסוד הראשי של המשפט מוצאו מחק התבונה הכוללת, שהיא אלהית, וכמ"ש החוקרים:

7. (ז)אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ:

   מצודת דוד:אכן. באמת הואיל ואין אתם נזהרים בה תמותו כמו שמת אדם הראשון על שלא נזהר במצותי:

   עוד פירושים על פסוק ז: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. אָכֵן כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּמוּתוּן, אַחֲרֵי שֶׁחִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם כְּמוֹהוּ (עבודה זרה ה,א; מכילתא יתרו בחדש ט):

   וּכְאַחַד הַשָּׂרִים. הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמֵּתוּ, כֵּן תִּפֹּלוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה : כְּאַחַד הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כד:כא): ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם״:

   אבן עזרא

   אכן אין אתם רק כאדם תמותון. והטעם: כי נשמתכם כנשמת המלאכים והנה אינכם רק כגופות תמותון.

   וכאחד השרים המתגברים ועושים חמס וככה דרך שרים וכל שופטי ארץ.

   רד"ק

   אכן. אני רואה במעשיכם שתשחיתו מעלת נשמתכם וכשתמותון תמותון כאחד האדם ותמות נשמתכם עם הגוף שהוא אדם ולא תעלה עם בני עליון:

   וכאחד השרים. שהם שופטים ונוהגים בני אדם כפי גאותם וגדולתם ומבזים השפלים בבני אדם ועושקים אותם כן תפולו אתם כשתמותון:

   מלבי"ם

   אכן ראיתי, כי כאדם תמותון, אחר שהפכתם ללענה משפט, רק בזה תדמו לבני עליון, כי כאחד השרים העליונים תפולו, שידמה כאלו נפלתם משמים ארץ מעליון למטה שתגדל הנפילה כפי המעלה שנפל ממנה עד כאן דבר ה' אל השופטים:

8. (ח)קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי־אַתָּה תִנְחַל בְּכָל־הַגּוֹיִם:

   מצודת דוד:שפטה הארץ. שפוט אתה דין עני ואביון: כי אתה תנחל וגו׳. הלא אף בכל גויי הארץ תאהב העניים דכאי הרוח והנחלתם לך לנחלה לזה שפוט את משפטם:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   קוּמָה אֱלֹהִים. אָסָף הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיָּקוּם וְיַכְרִית אוֹתָם הַדַּיָּנִין הַמְקֻלְקָלִין מִיִּשְׂרָאֵל:

   כִּי אַתָּה. הוּא הַנּוֹחֵל הַגּוֹיִם, וְהַכֹּל בְּיָדְךָ לִשְׁפּוֹט:

   אבן עזרא

   קומה תפלת המשורר, או ידבר על לשון הצועקים חמס או דרך נבואה.

   ובי"ת בכל הגוים נוסף כמו: לכו לחמו בלחמי ויהיה הפועל יוצא כדרך: ונחלתנו ונחל ה' את יהודה חלקו. ורבי יהודה הלוי אמר: אתה תהיה נחלה לצועקים בכל הגוים.

   רד"ק

   קומה. אחר שאין השופטים שופטים אמת צריך שתשפוט אתה הארץ ותקח משפט העניים מעושקיהם:

   כי אתה תנחל בכל הגוים. אתה תנחל העניים העשוקים באיזה עם שיהיה כלומר הם עמך ונחלתך כי ברוב העניים והעשוקים הם דכאי רוח ואנשי אמת:

   מלבי"ם

   קומה, עתה יסב המשורר פניו אל ה' האומר זאת, ואומר אליו למה תדבר אל אלה בני עולה שהם ישפטו את הארץ והם יהיה להם חלק בארץ כאלהים, הם לא ינחלו את הארץ כי הם מוכנים למות, והם לא ישפטו אותה בצדק, קומה אלהים ואתה שפטה הארץ, כי אתה בראת אותה ואתה תנחל בכל הגוים כי היא שלך לעולם, ועליך לקיימה ולהעמידה ע"י משפט, ולכן אתה שפטה הארץ: