האם מותר להסתפר בשלושים?

שלושים יום

השולחן ערוך (יו״ד שץ, א) כותב: ״אבל אסור לגלח שערו, אחד שער ראשו ואחד שער זקנו ואחד כל שער שבו... כל שלושים יום״. זה כולל תספורת, גילוח זקן וגילוח שאר הגוף. שפם שמפריע לאכילה – מותר לקצר אחרי השבעה.

אב ואם

על שאר הקרובים – מסתפרים אחרי שלושים. ״על אביו ועל אמו – עד שיגערו בו חביריו״ (שץ, ד). הרמ״א שם כותב: ״ושיעור גערה יש בו פלוגתא, ונוהגים בג׳ חדשים״, ומוסיף שיש מקומות שאינם מסתפרים על אב ואם כל שנים עשר חודש.

גילוח הזקן

גילוח יומיומי של הזקן נחשב לאותו דין. אבל רבים מן הפוסקים בזמננו כתבו שמי שרגיל להתגלח כל יום, ושעבודתו מחייבת מראה מסודר – כמו בעבודה מול קהל – יכול להקל אחרי השלושים גם על אב ואם, ויש שמתירים לגלח בתוך השלושים במקום הפסד ממשי. בכל זה צריך לשאול רב.

נשים

גם נשים בכלל איסור התספורת בשלושים. אבל מותר להן לסרק את השיער, ולהסיר שיער מהפנים אחרי השבעה, לפי הפוסקים, משום שזה צורך של צניעות ושלום.

חג באמצע

חג שחל בתוך השלושים – לעיתים מבטל את גזירת השלושים, ומותר להסתפר לפני החג. אבל על אב ואם – הרמ״א שם כותב שהרגל אינו מועיל כשלא הגיעה עדיין ״גערה״. ראו חג שמפסיק את השבעה.

ראו שלושים – מה אסור, שנת אבלות והקיצור בסימן ריא.