השלושים – מה מותר ומה אסור בשלושים יום

איך סופרים

סופרים מיום הקבורה, כשיום הקבורה הוא היום הראשון – בדיוק כמו בשבעה. ביום השלושים, אחרי זריחת השמש (ולמעשה אחרי תפילת שחרית), האבלות של השלושים מסתיימת. חג שחל בתוך התקופה עשוי לקצר אותה, כפי שמוסבר במאמר אבלות בשבת ובחג.

מה משתנה אחרי השבעה

בבוקר היום השביעי האבל קם מהישיבה הנמוכה. מעתה הוא יוצא מהבית, חוזר לעבודה, נועל נעלי עור, יושב על כיסא רגיל, לומד תורה ומתרחץ כרגיל. כל אלה היו אסורים בשבעה, ועכשיו הם חוזרים. נשארים רק הסימנים העדינים יותר של האבל.

ממה נמנעים עד סוף השלושים

• תספורת וגילוח. על אב ואם האיסור נמשך אף אחרי השלושים – ראו שנת האבל.
• השתתפות בשמחות ובסעודות חגיגיות: חתונות, מסיבות ואירועים.
• שמיעת מוזיקה לשם שמחה.
• לבישת בגדים חדשים.
• יש נוהגים להימנע גם מלבישת בגדים מכובסים ומגוהצים ("גיהוץ"); בפרט זה יש הבדלים בין העדות.
• נישואין – בתוך השלושים אין עורכים חתונה לאבל, ויש בזה פרטים שיש לשאול עליהם רב.

מצוות ושמחות של מצווה

ברית מילה, פדיון הבן ובר מצווה הם מצוות, ולעיתים מותר לאבל להשתתף בעיקר המצווה ולא בסעודה החגיגית. כשמדובר בשמחה של בן משפחה קרוב – כמו ברית של נכד או חתונה של אח – יש לשאול רב, כי התשובה תלויה בנסיבות.

החזרה לשגרה

השבוע שאחרי השבעה הוא פעמים רבות הקשה מכולם: המבקרים חזרו לחייהם, והאבל חוזר לעבודה כשהלב עדיין כבד. ההלכה מכירה בכך – היא אינה דורשת מהאבל להמשיך לשבת בבית, אבל גם אינה מבקשת ממנו להעמיד פנים שהכול כרגיל. ההגבלות של השלושים הן תזכורת עדינה, לו ולסביבתו, שהוא עדיין בתוך תקופת אבל. לחברים ולעמיתים כדאי לזכור את זה, ולהציע עזרה או מילה טובה גם בשבועות האלה.

יום השלושים

סוף השלושים הוא זמן מקובל לאזכרה ולעלייה לקבר. יש משפחות שמקימות אז את המצבה, ויש שמסיימות לימוד של משניות או של ספר לעילוי הנשמה.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהשלושים מתחילים אחרי השבעה – הם נספרים מיום הקבורה.
• להסתפר בערב היום השלושים – האבלות מסתיימת רק בבוקר היום השלושים.
• לחשוב שעל אב ואם התספורת מותרת מיד בסוף השלושים.
• להשתתף בריקודים ובסעודה של שמחה, גם כשמגיעים רק "לרגע".