משנה חלה פרק ג׳ משנה ז׳
מסכת חלה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
הָעוֹשֶׂה עִסָּה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן, אֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
אורז. לאו מין דגן הוא, וכל שאינו מין דגן פטור מן החלה, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:
אם יש בה טעם דגן חייב בחלה. ואע״ג דאין בדגן כשיעור חלה:
עוד מפרשים על משנה חלה פרק ג׳ משנה ז׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כבר קדם לנו כי החלה אינה חייבת אלא מחמשת המינין וכמו כן אין אדם יוצא ידי חובתו בפסח אלא בחמשת המינים ואין האורז מכללם:
תוספות יום טוב
חייבת בחלה. ויוצא בה וכו'. עיין ריש פ"ק מ"א ב ד:
תפארת ישראל – יכין
אם יש בה טעם דגן ר"ל שנרגש טעם החטים אף שאין בהחטין כשיעור חלה. ודוקא באורז וחטין הדיך כך דאורז נגרר בתר חטי' אבל בשאר מיני' שנלושו יחד מין פטור עם מין חיוב צריך טעם ושיעור חלה ממין החיוב אע"ג שרוב העיסה ממין הפטור חייב [י"ד סי' שכ"ד ס"ט]:
מלאכת שלמה
העושה עיסה מן החטים ומן האורז. כתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל דמיירי שיש כאן בחטים כשעור ועל כן אם יש בה טעם דגן הרי נאסרה העיסה כולה מן החטים שיש בה חיוב חלה. אבל כשלא יש בה שיעור בקמח של חטים ודאי פטורה דאין האורז הפטור מצטרף עם החטים שאין בם שיעור אע"פ שנבללו דדוקא החמשת מינים מצטרפין ע"י הבלילה והא דתנן לקמן הנוטל שאור מעיסת חטים ונותן לתוך עיסת אורז וכו' והרי השאור אין בה שיעור ואפ"ה מחייב את האורז לאו קושיא דהשאור כבר הי' חייב בחלה שבא מעיסה החייבת ועל כן אוסר בנותן טעם אבל הקמח לא הי' חייב מעולם אם אין בו שיעור עכ"ל ז"ל:
ואם אין בה טעם דגן וכו'. צ"ע אמאי אצטריך למתני האי סיפא ושמא דאי לאו דתנא האי סיפא ה"א דאזלינן לחומרא דחייבת בחלה ואין אדם יוצא בה י"ח בפסח. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש טעם דגן וכו' אע"ג דאורז אינו חייב בחלה דתנן בפ"ק דהקטנית פטורה מן החלה אם עשה עיסה מן האורז ועירב בתוכה קמח חטים אם יש בה טעם דגן בירושלמי פליגי בה אמוראי איכא מ"ד דוקא ברובא דגן נמי ואיכא מ"ד אע"פ שאורז רב על החטים ואין בחטים חמשת רבעים קמח כל שיש בכל העיסה חמשת רבעים חייבת בחלה כיון דטעמא דגן וכן משמע בפ' התערובות ודייק מהכא דנ"ט ברוב הוי דאורייתא וטעמא כדאמרינן בפ"ק דמכלתין בירושלמי דקים להו לרבנן דהחטים גוררין האורז עמם לעשות הכל לחם לחייבו בחלה והכל חוזר לחטים מה שא"כ בשאר כל המינין דאין גוררין את האורז וחטים גופייהו נמי אין גוררין מין אחר אלא אורז לחוד כדאיתא התם. ויוצא בה י"ח בפסח דמצה איקרי דכיון דנגרר מחמיץ הוא וכל העולה לחמץ עולה למצה ע"כ. ובירושלמי גרסי' הכי כפי דברי הרב רבינו שמשון ז"ל והרשב"א ז"ל מתני' דלא כרשב"ג דאיהו ס"ל לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור ופסקו בירושלמי הלכה כרשב"ג וכן פסק הראב"ד והרשב"א ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל נראה שהי' גורס בירושלמי כמו שהוא בספרים שלנו מתני' כדרבן שמעון ב"ג וה"פ מתני' דקתני דאע"פ שהאורז נגרר אחר החטים אינה חייבת בחלה עד שיהא בה טעם דגן כדרשב"ג דהיינו כשיעור דקאמר רשב"ג כלומר שיהא בה דגן כשיעור שיתן בה טעם דגן כך כתב ב"י בי"ד סימן שכ"ד והביא הוכחה לפירוש זה מן התוספתא ע"ש וכן כתב ג"כ בכסף משנה פרק ששי דהלכות בכורים:
בסוף פי' ר"ע ז"ל ואע"ג דאין בדגן כשיעור חלה. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה דהא לעיל תנן שאין מצטרפין אלא החמשה מינים ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה חלה פרק ג׳ משנה ז׳?
משנה חלה פרק ג׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״העושה עסה מן החטים ומן הארז אם יש״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה חלה פרק ג׳ משנה ז׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת חלה פרק ג׳?
בפרק ג׳ של מסכת חלה יש 10 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.
עוד: מסכת חלה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Challah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Challah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Challah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Challah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Challah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Challah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)