משנה חלה פרק ג׳ משנה ו׳
מסכת חלה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיְתָה לוֹ עִסָּה, נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר, וּמִשֶּׁנִּתְגַיֵּר, חַיָּב. וְאִם סָפֵק, חַיָּב, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַקְּרִימָה בַתַּנּוּר:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
ספק חייב. משום דהוי ספק איסורא, ולחומרא, ומפריש חלה ומוכרה לכהן:
ואין חייבין עליה חומש. זר האוכלה אינו משלם את החומש, אבל הקרן משלם, דתשלומי תרומה כפרה נינהו, הלכך מפריש תשלומין ומכפרים מספק, ומוכרן לכהן:
אחר הקרימה בתנור. דסבר ר״ע אין גמר מלאכתה של חלה עד שיקרמו פני הפת בתנור, וזו היא עונתה לחלה, הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור, חייב בחלה. ואין הלכה כר״ע:
עוד מפרשים על משנה חלה פרק ג׳ משנה ו׳
פירוש המשניות לרמב״ם
נעשית עד שלא נתגייר.רוצה בו נתגלגלה בחטים ונטמטמה בשעורים:
ואם נולד ספק אם קודם שנתגייר נעשית או אחר שנתגייר חייבת בחלה והאוכל אותה חלה בשוגג אינו חייב חומש לפי שהוא ספק והמוציא מחבירו עליו הראיה וכבר ביארנו כי החלה האמיתית חייבין בה חומש:
ור' עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור. אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור חייב בחלה לפי שר' עקיבא סובר כי החלה מוציאין משיקרמו פני הפת ולדעתו זה היה שעת הוצאת חלה וכן נראה מדעתו בספרי אמר לשם אין מפרישין עד שתגמר מלאכתה איזה הוא גמר מלאכתה קרימתה בתנור דברי ר' עקיבא וקרימה הוא שיקפה פני הפת ויהיה לו כמין קליפה ואין הלכה כרבי עקיבא:
תוספות יום טוב
נעשית. רוצה בו נתגלגלה בחטים. ונטמטמה בשעורים. הרמב"ם:
ואם ספק חייב. פי' הר"ב ומוכרה לכהן. וכן משמע בירושלמי. ולפי מה שכתבתי בשם התוס' בריש דמאי. י"ל דלהכי מוכרה לכהן משום דהוי דבר מרובה א' מכ"ד משא"כ תרומת מעשר שהוא א' ממאה. ועוד י"ל דהכא עיסה בחזקת פטורה קיימה משא"כ פירות של עם הארץ דבחזקת חייבין הן. וכה"ג איכא שינויא בגמ' פ"י דחולין לענין ממונא. כמ"ש שם בס"ד. אלא אכתי צריכין לתירוץ התוספות שם. דאמאי פטרינן ממעשרות. ואמרינן המוציא מחברו עליו הראיה:
ר"ע אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור. לכאורה דוקא הכא פליג. והכי אמרינן בירושלמי חבריא בשם ר"א מודה ר"ע לחכמים בעיסת הדיוט שגלגולה טבלה רבי הילא בשם ר"א מודה ר"ע לחכמים בעיסת הקדש שגלגולה פוטרה. אבל הרמב"ם הביא ספרי אין מפרישין עד שתגמר מלאכתה. איזהו גמר מלאכתה. קרימתה בתנור דברי ר"ע. ע"כ. משמע דבכל חלה קאמר שזהו גמר מלאכתה. וכן מוכח יותר למעיין [שם] בספרי:
תפארת ישראל – יכין
נעשת ר"ל אם נתגלגל:
ואם ספק חייב ומפריש ומוכרה לכהן. ואילה"ק מ"ש מדמאי דאע"ג דרוב ע"ה מעשרין אפ"ה חייב י"ל התם פירות בחזקת חיוב הן משא"כ הכא עיסה בחזקת פטור קיימא:
ואין חייבין עליה חומש באכלה זר:
רבי עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור דס"ל הקרימה בתנור הוא גמר מלאכתו לחלה:
מלאכת שלמה
גר שנתגייר וכו'. בפ' ר' ישמעאל מסיק רבא דמתני' דפטר גלגול העובד כוכבים ר' יוסי ור"ש היא דפטרי נמי התם בברייתא מתרומה מירוח העובד כוכבים אבל לר' יהודה ור"מ דס"ל התם דמירוח העובד כוכבים אינו פוטר אף גלגול העובד כוכבים אינו פוטר:
נעשית. היינו נתגלגלה בחטים וטמטמה בשעורים ואפשר דשינה התנא לשונו הכא משום דר' עקיבא קאמר הכא הכל הולך אחר הקרימה נקט לשון נעשית כלומר דמאי דאמרי' עד השתא גלגול היא גמר עשייתה לחיוב חלה ודלא כר' עקיבא. ומאי דקשה אמתני' מההיא דגר שנתגייר והיתה לו פרה דבפ' הזרוע כבר כתבתיו שם בס"ד. ועי' בתשובות הרשב"א ז"ל סי' תס"א:
ר' עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור. פי' דגלגול העובד כוכבים אינו פוטר אבל קרימת העובד כוכבים פוטר ירושלמי חברייא בשם ר' אלעזר מודה ר' עקיבא לחכמים בעיסת הדיוט שגלגולה טובלה דכי א"ר עקיבא דקרימה חשיבא לחומרא הוא דקאמר ולא לקולא ר' הילא בשם ר' אלעזר מודי ר' עקיבא לחכמים בעיסת הקדש שגלגולה פוטרה וכהנא פליג עלייהו וס"ל דמירוח גופי' אינו פוטר במקום הקדש וכולהו מתני' דתני גבי תרומה ומעשר דמירוח הקדש פוטר דלא כר' עקיבא נינהו וגמר תרומה מחלה בג"ש דראשית ראשית וכי היכי דגבי חלה בתר קרימה אזלינן ה"נ גבי תרומה ומעשר אפי' מירח ההקדש אם פדאו קודם שיקרום בתנור חייב בתרומה אבל הנך רבנן דלעיל ס"ל אליבא דר' עקיבא דגבי מירוח מודה דפוטר ברשות העובד כוכבים וטעמא דחלה דאזיל בה בתר קרימה דיליף מבבואכם וכשישראל נכנסו ומצאו עיסה מגולגלת ואפאוה חייבין ואליבא דכהנא אתיא מלת הכל דקאמר ר' עקיבא דייקא:
בפי' ר"ע ז"ל הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת וכו'. כתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל דקאי נמי אמתני' דלעיל נתנה לו מתנה ועל כל המשניות דלעיל כגון מתני' דהקדישה עיסתה ומתני' דנדמעה ומתני' דאוכלין עראי וצ"ע דאמרי' בירושלמי מודה ר' עקיבא לחכמים בעיסת הדיוט שגלגולה טובלה ואמרו עוד שם מודה ר' עקיבא בעיסת הקדש שגלגולה פוטרה ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה חלה פרק ג׳ משנה ו׳?
משנה חלה פרק ג׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״גר שנתגיר והיתה לו עסה נעשית עד שלא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה חלה פרק ג׳ משנה ו׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת חלה פרק ג׳?
בפרק ג׳ של מסכת חלה יש 10 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.
עוד: מסכת חלה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Challah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Challah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Challah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Challah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Challah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Challah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)