דלג לתוכן הראשי
כוונות

רשב"ם על דברים פרק כד

רבי שמואל בן מאיר · 6 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

דברים כד, ולֹא־יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי־נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל

כי נפש הוא חובל - כתרגומו.

דברים כד, חהִשָּׁמֶר בְּנֶגַע־הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר־יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת

השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות - שאפילו הוא מלך כעוזיה לא יכבדוהו אלא יסגר שבעת הימים וישלחוהו ובדד ישב.

ככל אשר יורו אתכם - שהרי - תזכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים - שאף על פי שהיתה נביאה ואחות משה לא חלקו לה כבוד אלא תסגר שבעת ימים.

דברים כד, טזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם

בדרך בצאתכם ממצרים - שאף על פי שהיו טרודים ללכת - העם לא נסע עד האסף מרים - וכל שכן שאר בני אדם.

דברים כד, יבוְאִם־אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ

לא תשכב בעבוטו - לא תשכב ועבוטו אצלך.

דברים כד, טובְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ וְלֹא־יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל־יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא

ואליו הוא נושא את נפשו - מתאוה נפשו כדי לאכול שכרו. וכמוהו: חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשם - מתאוים הכהנים לאכול חטאות שיביאו על עונם.

דברים כד, טזלֹא־יוּמְתוּ אָבוֹת עַל־בָּנִים וּבָנִים לֹא־יוּמְתוּ עַל־אָבוֹת אִיש בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ

ובנים לא יומתו על אבות - בב"ד, כדכתיב: ואת בני המכים לא המית - ככתוב: לא יומתו וגו'. אבל הקב"ה פוקד עון אבות על בנים - כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, וכדכתיב: אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהינה - לאבד נחלת אבות, אבל לא ע"י בית דין.

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Deuteronomy – רשב"ם על דברים - דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.