אבן עזרא על דברים פרק יג

כי יקום בקרבך נביא. טעם בקרבך כי אין נביא כי אם מישראל וזאת הפרשה דבקה בעבור עכו״ם כי שרפת הבנים ע״ג. נביא שיאמר כי בהקיץ דבר השם או שלוחו עמו או בחלום ויש אומרים כי יתכן להיות הנביא ממגנבי דבר השם ופי' שאמר נביא האמת שיהי' אות כך להצדיקו ושמע השומע והגידו להיות אות לנפשו ויש אומרים כי אפילו בא האות והמופת אין להאמין בו כי הוא דבר הפך שקול הדעת ולפי דעתי שיש אות גם מופת כמו סימן והעד דברי ישעיה שאמר הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים ואות הנביא כאשר הלך עבדי ישעיה ערום ויחף ואותות בניו שמותם על דבר המקרה שיהיה בימיהם והם עמנואל מהר שלל חש בז ושאר ישוב ובמכות והיו לך לאות ולמופת וכן רבי':

וטעם כי מנסה. בעבור שעזבו ולא המיתו ונסיון השם להראות צדקת המנוסה:

אחרי ה' אלהיכם תלכו. שתעשו על פי יכלתכם כמעשיו ותרדפו אחרי נתיבותיו:

ואותו תיראו. מלשאול למה זה:

ואת מצותיו תשמורו. שהם העיקר:

ובקולו תשמעו. מה שהם זכר לעיקר:

ואתו תעבודו. במעשה:

ובו תדבקון. בלב בראש ובסוף:

כי דבר סרה. תחסר מלת דבר כמו וברוב יועצים תקום:

וטעם סרה. שהשם צוה לסור מעבודת כוכבים או הוא מגזרת סורר ומורה והוא הנכון והיה הרי״ש ראוי להדגש:

המוציא אתכם והפודך. כפול בטעם לחזוק:

ובערת. פירשתיו:

כי יסיתך אחיך. הטעם אפי' אחיך:

וטעם בן אמך. שהייתם בבטן אחת והאם כגוף והאב כצורה והצורה לא יבינוה כי אם מתי מעט:

לא תאבה לו. באמונת הלב:

ולא תשמע אליו. במעשה:

ולא תחוס עינך. להרגו:

ולא תכסה. שתניחנו רק תגל' הדבר עד שישמעו העדים מפיו כי כן כתוב ואז תהרגנו:

ידך תהיה בו. היה נראה כי הוא משנים עדים לולא הקבלה:

וסקלתו. פירוש מה תהיה מיתתו:

ודרשת וחקרת ושאלת. אלה המלות היטב מפורשות בדברי רז״ל:

כליל. כלה. לה' אלהיך. בעבור כבוד השם תשרפנה. באש:

תל. מגזרת הר גבוה ותלול:

למען ישוב ה' מחרון אפו. ולא ישחיתך בעון העיר:

וטעם כי תשמע. כן תעשה אם בקשת לעשות הישר בעיניו. ונסמכה פרשת בנים אתם לה'. בעבור המסיתים אח או בן או אב או אנשי עיר הנדחת ואסור להתאבל עליהם אף כי להתגודד כי הנה אסור הוא על כל מת: