ביטחון בה׳ – מה זה לפי חובות הלבבות?
ביטחון בה׳ הוא, לפי רבנו בחיי בספר חובות הלבבות (שער הביטחון), מנוחת הנפש של מי שסומך על הקב״ה שיעשה לו את הטוב – כמו שעבד סומך על אדון נאמן שדואג לו. הבוטח עושה את ההשתדלות המוטלת עליו – עובד, מטפל, מתכנן – אבל יודע שההצלחה אינה בידי האמצעים אלא בידי ה׳, ולכן אינו נבהל ואינו נתקף דאגה. החזון איש הוסיף והדגיש שביטחון אינו הבטחה שהכול ייגמר כרצוננו, אלא הידיעה שאין דבר במקרה.
מה זה ביטחון: ההגדרה של חובות הלבבות
רבנו בחיי אבן פקודה הקדיש לביטחון שער שלם בספרו חובות הלבבות. בתחילת השער הוא מגדיר: הביטחון הוא מנוחת נפשו של הבוטח – שלבו סומך על מי שבטח בו, שיעשה לו את הטוב וההגון בעניין שבטח בו עליו.
בהמשך הוא מונה כמה דברים שבזכותם אדם יכול לבטוח באחר: שהוא מרחם עליו, שאינו מתעלם ממנו, שהוא יכול לעזור ואין מי שימנע ממנו, ושהוא יודע מה באמת טוב לו. כל אלה, הוא מסביר, מתקיימים בשלמות רק בקב״ה – ולכן רק בו ראוי לבטוח באמת.
מה מרוויח מי שבוטח
חובות הלבבות מתאר את התועלת של הביטחון כבר בעולם הזה: מנוחת הנפש, היכולת להתפנות לעבודת ה׳ ולמידות טובות, והחירות מן התלות בבני אדם ומן הצורך להחניף להם. מי שבוטח – אינו מקנא, אינו נבהל מכל שינוי, ושמח בחלקו.
הנביא ירמיהו מתאר זאת כך: ״ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה ה׳ מבטחו״ (ירמיהו יז, ז), והוא משול לעץ השתול על מים שאינו ירא כשבא חום. ובתהלים: ״בטח בה׳ ועשה טוב״ (לז, ג).
ביטחון והשתדלות
ביטחון אינו פטור מעבודה. חובות הלבבות כותב שהאדם חייב לעסוק בסיבות הפרנסה, כי כך גזר הקב״ה על האדם מאז ״בזעת אפך תאכל לחם״ – אבל לא לחשוב שהסיבות הן שמביאות את התוצאה. העבודה היא חובה, וההצלחה היא מתנה.
כמה השתדלות נדרשת? בגמרא בברכות (לה ע״ב) נחלקו רבי ישמעאל, שאמר שיש לנהוג ״מנהג דרך ארץ״ – לעבוד את האדמה וללמוד תורה – ורבי שמעון בר יוחאי, שהעדיף שקיעה בתורה. אביי סיכם: ״הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידן״. כלל ישראל נוהג לרוב כדרכו של רבי ישמעאל, ומידת ההשתדלות משתנה לפי האדם והמצב.
שתי גישות לביטחון
יש מי שהבינו את הביטחון כציפייה שהקב״ה ייטיב – ״מי שבוטח בה׳, חסד יסובבנו״. החזון איש, בספרו ״אמונה וביטחון״ (פרק ב), כתב שזו טעות נפוצה: ביטחון אינו ודאות שמה שהאדם רוצה יקרה, אלא ההכרה שאין שום דבר במקרה, ושכל מה שקורה – מאת ה׳. הוא מוסיף שכשהאדם עומד בפני סכנה, הביטחון הוא שהקב״ה יכול להציל, וההצלה תלויה ברצונו.
לפי שתי הגישות, הביטחון מביא שקט ומרחיק פחד; ההבדל הוא במה בדיוק הלב סומך. כדאי ללמוד את שער הביטחון ואת דברי החזון איש בפנים.
לתרגל ביטחון
- לעשות את ההשתדלות הסבירה – ואז לעצור ולא להוסיף דאגה מעבר לה.
- להתפלל על הצורך, ולהודות אחרי שהתמלא.
- ללמוד בקביעות כמה שורות משער הביטחון.
- לקרוא סיפורי צדיקים על אמונה וביטחון.
טעויות נפוצות
- לחשוב שביטחון פירושו לא לעבוד ולא להשתדל.
- לחשוב שמי שבוטח לא ירגיש לעולם דאגה או צער. הביטחון הוא דרך עבודה, לא מצב קבוע.
- להטיף ביטחון לאדם במצוקה במקום לעזור לו – הביטחון הוא עבודה אישית.
- לחפש ״סגולה״ במקום ביטחון. ראו [סגולות לפרנסה – המנהגים והמקורות](/segulot/parnasa).
שאלות נפוצות
מה ההגדרה של ביטחון בה׳?
לפי חובות הלבבות – מנוחת נפש של מי שסומך בלבו על הקב״ה שיעשה לו את הטוב, כמו שאדם סומך על מי שמרחם עליו ויכול לעזור לו.
האם מי שבוטח בה׳ צריך לעבוד?
כן. חובות הלבבות כותב שהאדם חייב לעסוק בסיבות הפרנסה, אבל לדעת שההצלחה מאת ה׳ ולא מן הסיבות.
מה כתב החזון איש על ביטחון?
בספרו ״אמונה וביטחון״ כתב שביטחון אינו ודאות שהכול יסתדר כרצוננו, אלא הידיעה שאין דבר במקרה ושהכול מאת ה׳.
עוד באמונה, נשמה ועולם הבא
מאמרים מהעלונים בנושא
- היהודי שלא ידע קרוא וכתוב – ברכת רבי מאיר אבוחצירא והעבודה במשרד הביטחוןתורה וחסד – בית זכריה
- "בלעדי רק אשר אכלו הנערים" – ביטחון לעצמך, אבל לא על חשבון האחרתורה וחסד – בית זכריה
- אור החיים: "לכן כל הורג קין" – בזכות האמונהתורה וחסד – בית זכריה
- סגולה בדוקה ליום הדין – אמונה, שמחה ומזמור "לה' הארץ ומלואה" בראש השנהתורה וחסד – בית זכריה
- סעודת הודיה על גניבה – סיפור על אמונה ושמיעה בקול חכמיםתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.