בחירה חופשית ביהדות – האם האדם באמת בוחר?

״ובחרת בחיים״ – המקור בתורה

בסוף ספר דברים אומר משה: ״ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע״ (ל, טו), ומסיים: ״ובחרת בחיים״ (ל, יט). התורה פונה אל האדם כאל מי שמסוגל לבחור – אחרת לא היה טעם לפנות אליו.

חכמים אמרו בגמרא (ברכות לג ע״ב; נדה טז ע״ב): ״הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים״. בנדה מסופר שהמלאך הממונה על ההריון שואל אם הוולד יהיה גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני – ״ואילו צדיק או רשע לא קאמר״. התכונות והנסיבות ניתנות לאדם, אבל הבחירה המוסרית שלו.

שיטת הרמב״ם: הלכות תשובה פרק ה

הרמב״ם מקדיש לבחירה את הפרק החמישי של הלכות תשובה. הוא כותב שאסור להעלות על הדעת את מה שאומרים ״טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל״, שהקב״ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע (ה, ב). כל אדם יכול להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם – והוא עצמו מכריע.

בהלכה ג הוא קובע שהבחירה היא ״עקר גדול והוא עמוד התורה והמצוה״: אילו היה האדם מוכרח, מה מקום לציווי ולאזהרה, ומה מקום לשכר ולעונש? ובפרק ו הוא מסביר מקרים חריגים, כמו הכבדת לבו של פרעה: חוטא שהרבה לחטוא בבחירתו – יש שנענש בכך שנמנעת ממנו דרך התשובה (תשובה ו, ג).

ידיעה ובחירה: ״הכל צפוי והרשות נתונה״

רבי עקיבא אומר במשנה: ״הכל צפוי והרשות נתונה״ (אבות ג, טו). הקב״ה יודע הכול מראש, ובכל זאת האדם בוחר. איך זה אפשרי? הרמב״ם שואל זאת במפורש (תשובה ה, ה) ועונה: ״אין דעתו של הקב״ה כדעתנו״ – ידיעתו אינה ידיעה הנוספת עליו כמו אצל אדם, ולכן איננו יכולים להשיג אותה. עם זאת, ״נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם״.

הראב״ד, בהשגתו שם, כתב שלא נהג הרמב״ם כמנהג החכמים, שהעלה קושיה ולא פתר אותה. הוא מציע תשובה חלקית: הבורא מסר לאדם את השליטה על מעשיו, ולכן ידיעתו אינה גזירה – כמו מי שיודע מה יקרה ואינו גורם לו. מאז נכתבו על השאלה דברים רבים, והיא נשארת מן העמוקות שבאמונה.

נקודת הבחירה

בעל ״מכתב מאליהו״, הרב אליהו אליעזר דסלר, הוסיף רעיון מוכר: לכל אדם יש ״נקודת בחירה״ – המקום שבו הוא נאבק באמת. מה שקל לו כבר אינו בחירה, ומה שרחוק ממנו עדיין אינו בהישג יד. העבודה היא להזיז את הנקודה הזאת, צעד אחר צעד, כלפי מעלה.

כך מתחברות הבחירה והתשובה: מי שיכול לבחור – יכול גם לחזור ולתקן.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהשגחה פרטית או ״מזל״ מבטלים את האחריות האישית. ״הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים״.
• לחשוב שהרמב״ם ״פתר״ את שאלת הידיעה והבחירה. הוא קבע ששתיהן נכונות, ושההסבר מעל השגתנו.
• לחשוב שהבחירה היא בכל דבר בחיים. לפי חז״ל הנסיבות ניתנות, והבחירה היא בעיקר המוסרית.