השל״ה הקדוש

תולדותיו

השל״ה כיהן ברבנות בקהילות גדולות באשכנז ובפולין, ובשנת שפ״א עלה לירושלים. ספרו הגדול משלב הלכה, מוסר וקבלה, ונכתב כצוואה לבניו ולדורות.

בספר נדפסה תפילתו להורים על הבנים, שנוהגים לאומרה בערב ראש חודש סיון, החודש שבו ניתנה התורה.

מנהגי ההילולא של השל״ה הקדוש

רבים אומרים את תפילת השל״ה על הילדים – בעיקר בערב ראש חודש סיון.

מה נוהגים ביום ההילולא של השל״ה הקדוש?

״הילולא״ פירושה חגיגה. לפי מסורת המקובלים, יום הפטירה של צדיק הוא יום שבו נגלה עיקר עבודתו בעולם, ולכן מציינים אותו בלימוד, בתפילה ובשמחה של מצווה – לא באבל. אלה המנהגים הנפוצים:

• נר לעילוי נשמתו – מדליקים נר נשמה ואומרים ״לעילוי נשמת…״ לפני הלימוד או התפילה.
• לימוד מתורתו – לומדים דף, פרק או מאמר מספריו, ואם אין – משניות, שאותיותיהן אותיות ״נשמה״.
• תהילים – יש האומרים פרקי תהילים, ובמיוחד את מזמור קיט לפי אותיות שמו.
• צדקה – נותנים צדקה לעילוי נשמתו, ויש הנוהגים לתת למוסדות תורה שנקראים על שמו.
• עלייה לציון – מי שיכול עולה לקברו להתפלל. מתפללים לה׳ בלבד; הצדיק אינו מתווך, אלא מתפללים במקום שזכותו גדולה.
• סעודת הילולא – בקהילות רבות, ובעיקר בקהילות המזרח, עורכים סעודה עם שירה וסיפורים על הצדיק.

אלה מנהגים ודרכים להתקרב, לא הבטחות. מה שמשנה הוא הלב – ללמוד ממידותיו של הצדיק וללכת בדרכיו. עוד מנהגים ותפילות במדור הסגולות.