שמות ט, כט

כצאתי את העיר. מן העיר, אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גלולים:

וַאֲמַר לֵהּ משֶׁה כְּמִפְּקִי מִן קַרְתָּא אֶפְרוֹשׂ יְדַי בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ קָלַיָא יִתְמַנְעוּן וּבַרְדָא לָא יְהֵי עוֹד בְּדִיל דְתִדַע אֲרֵי דַיְיָ אַרְעָא:

וַאֲמַר לֵיהּ משֶׁה כְּמִפְקִי סְמִיךְ לְקַרְתָּא אֶפְרוֹשׁ יַת יְדַי בִּצְלוֹי קֳדָם יְיָ קָלַיָיא יִתְמַנְעוּן וּבַרְדָא לָא יְהִי תוּב מִן בִּגְלַל דְתִנְדַע אֲרוּם דַיְיָ הִיא אַרְעָא

כצאתי את העיר על דרך הפשט יתכן לומר שהיה משה מתפלל בביתו רק בפעם הזאת רצה להיות כפיו פרושות השמים ויחדלו הקולות והמטר מיד ולא יתכן לעשות כן בעיר על כן אמר כצאתי את העיר וכן נאמר עוד (בפסוק לג) ויצא משה מעם פרעה את העיר ובראשונה אמר (לעיל ח כה) הנה אנכי יוצא מעמך ורבותינו אמרו (מכילתא פסחא בפתיחתא) שלא היה מתפלל בתוך העיר לפי שהיא מלאה גלולים וכל שכן שלא היה נדבר עמו אלא חוץ לכרך אם כן נאמר כי בעבור שהיה פרעה מבקש עתה שיסור הברד מיד הוצרך משה לפרש לו כי יצטרך לצאת את העיר ואחרי כן יפרוש כפיו אל ה' ויסור בתפלתו והוא האמת

ויאמר אליו משה כצאתי את העיר. אמרו המפרשים כי לא יוכל לפרוש כפיו במצרים בעבור שמלאה אלילים:

כי לה' הארץ. ולא לך:

כצאתי את העיר. אף על פי שאמרת ורב מהיות קולות. אלהים וברד לא יחדל כל זה עד שאצא מן העיר:

הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ. כל זה יהיה יחדיו כמו רגע, שלא כמנהג הטבע, וזה למען תדע, לא בשביל שאחשוב שכבר שבתם בתשובה, כי אמנם

כצאתי את העיר. לכך הוצרך לצאת מן העיר כשהוצרך להתפלל על מכת הברד יותר מבשאר מכות לפי שעל מכת הברד כתיב הירא וגו' ונתמלאה כל העיר באותה שעה גלולים ממצרים שהיו עובדים לבהמות ולכך יצא מן העיר אמנם צ"ל שגם לשאר תפלות היה יוצא מן העיר ומזה אנו למדין לכל השאר:

הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד אבל לא אמר על הקולות שלא יהיו עוד כי יהיו במתן תורה.

כצאתי את העיר לפי שאמר למעלה אשר ימצא בשדה וירד עליהם הברד, עכשיו בעת המכה שלא יאמרו ירא הוא לצאת בעבור הברד, אמר כצאתי את העיר אפרש כפי ולא אירא מן הברד. ד״א כצאתי מאתך לבא אל העיר, אפרש כפי בתוך העיר. וכן הוא אומר ויצא משה מעם פרעה את העיר וגו'. ד״א לפי הפשט מכת ברד נכרת בשדה יותר מבעיר לכך אמר כצאתי את העיר ואראה בשדה השחתת הברד ואתפלל לפי הצורך.

[כצאתי את העיר מן העיר].

כצאתי את העיר. בצאתי מאתך לבא את העיר בתוך העיר אפרוש כפי וכן הוא אומר למעלה ויצא מעם פרעה ויעתר אל ה':

והברד לא יהיה עוד. פרוש, לא יהיה מחדש, ומה שכבר היה ויצא מן השמים אין עוד, על דרך אמרו (שמות ט:לג): ״ומטר לא נתך ארצה״, ועמד באויר עד עת בוא דברו באחרית הימים והוריד אבנים שהיו על גב איש (ברכות נד:).

למען תדע וגו׳. פרוש, אין אני מתפלל עליך לצד שאני מאמין בדבריך שתשלח את העם, אלא להראותך כי לה׳ הארץ.

כצאתי את העיר אפרוש את כפי. בצפרדע ובערוב כתיב סתם אעתיר ולא פירש המקום והיינו משום שהיה בהכ״נ מיוחד לתפלה כמש״כ לעיל ה׳ כ״ב והיה בעיר ולא היה מקום לחוש מה שהעיר מלא גילולי ע״ז אבל כאן היה נדרש להעציר את המטר היורד מלמעלה שיחדלו מלירד היה נדרש פרישת כפי משה למעלה תחת שמי הרקיע. כמו שמצינו שאמר נעמן (במ״ב ד׳) אלי יצא יצוא וגו׳ והניף ידו אל המקום ע״כ היה מוכרח לצאת מן העיר שהיא מלאה גילולים:

למען תדע כי וגו׳. בל״י. כי רק פרעה לבדו ידע בכ״ז שנעשה עפ״י תפלה לה׳:

כי לה׳ הארץ. ידיעה חדשה היינו שהארץ שלו וחס על ישובה ואינו רוצה בחורבנה כ״א מה שההכרח להודיע יד ה׳ כי חזקה היא. ועתה כי נודע יסיר ידו מלעשות שמות בארץ:

ויאמר משה כצאתי את העיר. היינו בתוך תחומה של עיר שמלת את מורה שהוא עדיין בתוך תחומה, וכן אמר הם יצאו את העיר לא הרחיקו, אפרש את כפי להתפלל ואז הקולות יחדלון. והנה משה יעד להם שתחלה יחדלו הקולות שהם מורים על הקצף ואח"כ הברד לא יהיה עוד, וזאת אעשה למען תדע כי לה' הארץ, ר"ל שאיני מקוה שתקיים דברך שאמרת שתשלח את העם, כי לא תשלחם גם עתה, רק שתכיר יכולת ה':

כ (נח"י) אע"פ שגם בזמן מכת הצפרדעים ומכת ערוב היתה ג"כ מלאה גלולים וא"כ מסתמא לא היה מתפלל בתוך העיר והל"ל שם כצאתי את העיר י"ל דשם היה מתפלל על למחר והיה לו שהות להתפלל ולא היה צריך לגלות לפרעה כצאתי את העיר אבל כאן שאמר פרעה ורב מהיות קולות והיה מבקש שהברד לא יתך ארצה והיה רוצה שלא להתמהמהות לכן הוצרך לגלות כצאתי את העיר ולא בתוך העיר: