שמות ט, כח

ורב. די לו במה שהוריד כבר:

צַלוֹ קֳדָם יְיָ וְסַגִי קֳדָמוֹהִי רְוַח דְלָא יְהוֹן עֲלָנָא קָלִין דִלְוַט כְּאִלֵין מִן קֳדָם יְיָ וּבַרְדָא וְאֶשְׁלַח יָתְכוֹן וְלָא תוֹסְפוּן לְאִתְעַכָּבָא:

צְלוֹי קֳדָם יְיָ וִיהִי סַגִי קָדָמוֹי מִלְמֶהֱוֵי קָלִין דִלְוָוט מִן קֳדָם יְיָ וּבַרְדָן וְאֶפְטוֹר יַתְכוֹן וְלָא תוֹסְפוּן לְאִתְעַכָּבָא

העתירו אל ה'. הזכיר השם הנכבד. ואמר קולות אלהים. כי הוא מודה שיש אלהים כאשר הזכרתי. ובעבור שלא אמר קולות ה' חבר משה שם העצם והתואר. ואמר מפני ה' אלהים. והטעם כי השם הוא אלהים לבדו. ולא תמצא ככה בדברי משה בכל התורה. ואין טענה ממלת אֲדנָי יהֱוִה אתה החילות. כי באל"ף דל"ת הוא כתוב:

ורב מהיות קולות אלהים וברד. ורב, להושיע הוא. וכן תרגם אונקלוס וסגי קדמוהי רווחא. ובאור הכתוב העתירו אל ה' כי רב להושיע הוא שלא יהיו הקולות והברד, וייחס הקולות לשם אלהים לפי שהקולות ההן הם רעמים משברים את הלב ומרעישים את הגוף ובאים בגבורה גדולה, וכן אמרו רבותינו ז"ל למה נבראו רעמים כדי לשבר עקמימות שבלב. והקדים קולות לברד כי כן הזכיר למעלה וה' נתן קולות וברד כי הרעמים באו תחלה והיו מרעישים את לבם ומטרידים את דעתם ואחר כך יפול הברד עליהם ומתו, וכן תמצא בתפלתו של משה ויחדלו הקולות והברד, כי הפורענות שבא תחלה נסתלק תחלה, ולפי זה היה ראוי שיאמר הכתוב וירא פרעה כי חדלו הקולות והברד והמטר ויוסף לחטוא, ומה שהזכירן בהפך כדי שיסמוך ויוסף לחטוא אל הקולות וזה להורות על כובד לבו של פרעה כי לא הודה לשלחם רק מפחד הקולות וכמו שאמר ורב מהיות קולות אלהים, והעד כי כאשר נסתלקו הקולות ויוסף לחטוא מיד.

קולות אלהים מודה היה שהיה אלהים. ובשביל שלא אמר שם המיוחד בא משה וחברו, ואמר מפני ה׳ אלקינו. פירוש האלוקים הוא ה׳ לבדו, ולא תמצא בכל התורה שהזכירו שום אדם כן ואין טענה מן ה׳ אלוקים מה תתן לי, במה אדע, אתה החלותה, אל תשחת עמך ונחלתך, שהרי כולם כתובים באל״ף דל״ת.

העתירו אל ה׳ ורב מהיות קלת אלהים. בת״א וסגי קדמוהי רוח דלא יהון עלנא קלין דלוט וכו׳. מפרש ורב קאי על ה׳. שיודע כח זה השם של הויה שהוא רב להציל מכח הדין שהוא בשם אלהים שהוא הדין הקשה:

מהיות קלות אלהים וברד. משמעות קולות אלהים שהמה נפלאים מהמורגל וכמו הר האלהים. וע״ז קאי וברד והוא הברד שהיה בו אש מתלקחת ורק על שני אלה ביקש מכח הויה ב״ה שיתגבר על כח הדין. אבל לא ביקש על הברד הרגיל שמכונה ג״כ מטר באשר כולו מים ועי׳ להלן מקרא ל׳:

העתירו. הוא חשב שהקולות הם קולות ה' קול שמשמיע ע"י קצפו וזעמו, [שכן היו חושבים העמים הקדמונים שהרעם הוא קול קצף ורוגז היוצא מאלהים], אמר שכבר די בקולות אלהים שמורה על קצפו, וברד שהוא מכת ענשו, אחר שאני מוכן לשלח אתכם, א"צ שיקלוף עוד: