שמות ט, כד

מתלקחת בתוך הברד. נס בתוך נס, האש והברד מעורבין, והברד מים הוא, ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם:

וַהֲוָה בַרְדָא וְאֶשָׁתָא מִשְׁתַּלְהָבַת בְּגוֹ בַרְדָא תַּקִיף לַחֲדָא דִי לָא הֲוָה דִכְוָתֵהּ בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם מֵעִדַן דַהֲוַת לְעָם:

וַהֲוָה בַרְדָא וְאֵישָׁתָא מִתְקַפְּצָא בְּגוֹ בַרְדָא תַּקִיף לַחֲדָא דְלָא הֲוָה דִכְוָותֵיהּ בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם מִן עִידָן דְהֲוַת לְאוּמָא וּמַלְכוּ

ואש מתלקחת בתוך הברד. פלא בתוך פלא:

ואש מתלקחת בתוך הברד. בחוזק תנועת הברד ברדתו נלהב האויר ונתן קולות, וחוזק תנועתו היה בגדלו לקלקל הרך והקשה, כאמרו ואת כל עשב השדה הכה הברד, ואת כל עץ השדה שבר:

ואש מתלקחת ב' במסורה דין ואידך ואש מתלקחת ונוגה לו סביב גם בכאן בתוך הברד היה האש ויוצא ממנו נצוצות ומאורים זהו ונוגה לו סביב:

ויהי ברד ואש מתלקחת לאחר שמכהו לוקחו האש ושורפו.

ואש מתלקחת בתוך הברד הפלא בזאת המכה הוא כפול ומכופל ומורכב משלשה פלאות. האחד חיבור שני הפכים מבלי שישחיתו זה לזה כדרך המים לכבות האש. השני שהאש בתוך הברד הפך הטבע שיסוד האש מקיף ליסוד האויר וליסוד המים ובזה המים מקיפין לאש. השלישי שאלו היה האש מקיף והברד בתוכו היה השינוי פחות ממה שהוא עתה ולא היה כל כך פלא כמו שהוא עתה שהמים וכ"ש הקפואים מדרכם להתקבץ אל עצמם ולהעצר וכל מה שיוסיפו העצר יוסיפו לחסר פגישתם למקיף מחוץ וכ"ש כשיהיה המקיף אש שמדרכו להתפזר ותשלם הפרדתם בשתי הסבות יחד אבל כשיהיו המים למעלה והאש בתוכם יהיה הענין הפכי לזה שהם יוסיפו פגישה והדוק יחד כי האש הפנימי תפזר לחוץ והמים העליונים יתקבצו ויעצרו לפנים וכל מה שיוסיפו הפגישה וההדוק יהיה יותר פלא שלא יתפעלו זה מזה ושלא יכבו המים את האש:

ויהי ברד ואש וגו׳. אמרו מתלקחת פרוש, כי להיות שהמים והאש הם שני דברים הפכיים בקצה הקצוות, ואין קרוב להם, ובהתחברם יחד המתרבה על חבירו נוצח ומאבדו, אם מים רבים יוכלו לכבות, ואם אש רבה היא אוכלת את המים. והודיע ה׳ כי בשליחות ה׳ כששלחם יחד היתה האש מתלקחת, פרוש, מפעלת הפכיות טבעה אשר הטביע ה׳ בה שלא להלקח יחד היא עם המים, היא היתה מתלקחת בתוך הברד ונסמכת אליו לעשות רצונו יתברך.

ויהי ברד ואש וגו׳. מפרש מקרא שקודם שהיה ברד שע״י הלך אש היינו שהיה אש מתלקחת בתוכו:

ויהי בדרך. ור"ל והגם שמעת התחיל המטר והברד לרדת כדרך הטבע ששוהה משך זמן היה ראוי שיקדים האש העלעקטרי קודם הברד כי הוא ממהר בהליכתו מן הברד, בכ"ז בכאן היה אש מתלקחת. בתוך הברד נאחז האש בתוך הברד וירד עמו בשוה מבלי קדימת זמן, והיה ענין פלאי שהאש והקרח היו מעורבים וצמודים יחד:

י ר"ל שדרך הלהב של אש לילך למעלה והכא היתה יורדת למטה זהו נס א' ונס השני שלא כבו זה את זה. (נח"י) ולא נהירא חדא דכ"פ מצינו שירדה האש למטה מן השמים לארץ הן לטובה והן לרעה ולא נחשב לנס. ועוד דהא עדיין לא נכתב פסוק ותהלך אש ארצה ול"נ דבמחלוקת שנויה בש"ר וכו' ולרבי נחמיה היו האש והברד פתוכים ומעורבים זה בזה והאש מתלקחת בגוף הברד ושניהם היו דולקים ולדידיה הנס השני היה שהברד היה דולק ולזה נתכוון הרב שהרי כ' האש והברד היו מעורבין ולפ"ז צריך לפ' הא דמסיים עשו שלום ר"ל ששניהם דלקו: