שמות ח, ג

וַעֲבָדוּ כֵן חָרָשַׁיָא בְּלַחֲשֵׁיהוֹן וְאַסִיקוּ יָת עֻרְדְעָנַיָא עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

וְעָבָדוּ הֵיכְדֵין אִיסְטַגְנִינָן בְּלַחְשֵׁיהוֹן וְאַסִיקוּ יַת עוּרְדְעָנַיָא עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם

ויעשו. במים מועטים. ע"כ ראה פרעה כי הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם. ע"כ קרא למשה כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה ולא יכלו לחסרה:

ויעלו את הצפרדעים. אבל לא יכלו להוליד אחרים כי אין לאל ידם להמציא בריה מתנועעת באמת:

בלטיהם פי׳ רש״י (לעיל ז כב) בלחש שאומרים אותו בלט ובחשאי. חז״ק לעיל (ז יא) פי׳ רש״י עצמו בלהטיהם בלחשיהם וכו'.

ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים. היינו מין השני שהיה על ארץ מצרים העלו גם המה במעשה שדים. אבל את מין המעולה שהיה בבית פרעה ועמו ועבדיו שיצא מן היאור לא יכלו להעלות ע״כ נכנע פרעה:

ויעשו. ומפרש שלא עשו ממש כי היו רק בלטיהם מעשה אחיזת עינים, ויל"פ מ"ש ויעלו הוא פעל עומד, כמו בעלותה את אישה [ש"א ב' י"ט], כי אעלה את המלך ירושלים [ש"ב י"ט ל"ה], שמלת את כמו עם, שעלו עם הצפרדעים, וע"י אחיזת עימם בלכתם עם הצפרדעים העולים כדרכם נדמה שהם עשו זאת: