שמות ז, כד

וַחֲפָרוּ כָל מִצְרָאֵי סַחֲרָנוּת נַהֲרָא מַיָא לְמִשְׁתֵּי אֲרֵי לָא יְכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מִמַיָא דְנַהֲרָא:

וַחֲפָרוּ מִצְרָאֵי חַזְרָנוֹת נַהֲרָא מוֹי לְמִשְׁתֵּי וְלָא אַשְׁכָּחוּ צְלִילִין אֲרוּם לָא יָכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מִן מוֹי דִבְנַהֲרָא

ויחפרו. רבים אומרים כי המים היו ביד המצרי אדומים כדם ונתלבנו ביד הישראלי. אם כן למה לא נכתב אות זה בתורה. ולפי דעתי כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה כוללת המצרים והעבריים. כי אחר הכתוב נרדוף. ואלה השלש מעט הזיקו. רק מכת הערוב שהיתה קשה. השם הפריש בין המצריים ובין ישראל וככה מכת הדבר והברד בעבור מקניהם. ולא כן בשחין. ולא בארבה כי הם יוצאים ממצרים וכאשר חפרו המצרים כן חפרו העבריים:

מים לשתות. המובן מזה שלא שתו כי לא אמר וישתו ואם לא שתו היאך יכולים לשהות ז' ימים בלא מים.

אך יש לפרש ששתו ויהיה לשתות כמו וישתו ויובן הלשון לב' צדדים שלא שתו ושתו ויהיה באורו שלא שתו ממה שחפרו בו כי אפילו מה שחפרו נהפכו לדם אבל אפשר ששתו מן המים המלוחים שאינם ראוים לשתיה וזהו שאמר כי לא יכלו לשתות ממימי היאור, שהיו מתוקים וראוים לשתיה, כן פי' הגאון רבינו סעדיה ז"ל. ובאר כי יש הפרש בין מימי ובין מי, כי לשון מימי נזכר על המים הראויים לשתות כלשון (במדבר כ) ונתן מימיו (שמות כג) וברך את לחמך ואת מימיך, וכה"א (דברי הימים ב לב) יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון וכן (איכה ה) מימינו בכסף שתינו. ולשון מי נזכר על שאינם ראוים לשתות, כלשון האמור במבול (בראשית ז) מפני מי המבול, (ישעיה נד) מעבור מי נח, וכן בים כתיב (שמות טו) וישב ה' עליהם את מי הים, (דברים יא) אשר הציף את מי ים סוף על פניהם, וכן (ירמיה ב) מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר כי היו נהרות שאינם ראוים לשתיה, ומצינו בירדן שהזכיר הכתוב את שניהם מימי ומי לפי שהירדן היו קצת מימיו ראוים לשתיה וקצת שלא היו ראוים.

ויחפרו. לעשות מעיינות להם שלא יהיו שם דגים ולא יבאשו אותם מנבלת דגים:

ויחפרו כל מצרים סביבת היאור מים לשתות. דעת המפרשים ויחפרו מלשון חפירת אדמה. אבל א״כ חסר תיבת להוציא. מים לשתות. שהרי אין חופרין המים אלא האדמה. לכן נראה שהוא מלשון ויחפרו לנו את הארץ. דמשמעו חיפוש. ופי׳ ויחפשו כל מצרים היושבים סביבות היאור מים לשתות ממימי היאור. אבל שארי מים היה עצה ע״י יהודי ולא היה כדאי לחפור:

וימלא שבעת ימים. ולא כדרך כישוף שאינו עומד כ״כ:

ויחפרו וגו' לשתות. במדרש ר' יהודה אומר שלא לקו רק המים שלמעלה לא מה שבתהום ור' נחמיה סבר גם שבתהום לקו, אזלי לשטתם בזבחים (דף פ"ג) שר' יהודה מפרש וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר אע"פ שכפר, שס"ל שהמקור הנלוה אל הפעל בלמ"ד פי' שנעשה המעשה, וכן פי' כאן שחפרו לשתות ושתו, כי המים שבתהום לא לקו, ור' נחמיה ס"ג כר' אלעזר שם שפי' שהובא לכפר ולא כפר וכן פי' כאן שחפרו לשתות ולא שתו, [ועיין התו"ה צו סי' ע"ה]: