שמות ה, ה

הן רבים עתה עם הארץ. שהעבודה מטלת עליהם ואתם משביתים אותם מסבלותם, הפסד גדול הוא זה:

וַאֲמַר פַּרְעֹה הָא סַגִיאִין כְּעַן עַמָא דְאַרְעָא וּתְבַטְלוּן יָתְהוֹן מִפָּלְחָנְהוֹן:

וַאֲמַר פַּרְעה הָא סַגִין הִינוּן כְּדוּן עַמָא דְאַרְעָא דְאַתּוּן מְבַטְלִין יַתְהוֹן מִפּוּלְחַנְהוֹן

ויאמר. אמר יפת כי פירוש הן רבים עתה עם הארץ שלא נחוש אם יבא דבר או חרב עליכם כי רבים הם הסובלים. ולפי דעתי שפירושו מלאכה גדולה אתם מבקשים להשבית:

הן רבים עתה עם הארץ. כי המשכילים לא יפנו אל דבריכם:

ויאמר פרעה וגו׳. פרוש, לצד שהם רבים אינם בת יכיל (מלכים א ז:כו) להסיר מהם מורך לבב זה של פגיעת חרב מכלם, ודבר זה יהיה גורם שתשביתו אותם מסבלותם כי יתחמץ וירך לבבם, ותרעומת זה הוא על משה ואהרן. או יטעון כנגד הנוגשים אשר הניחו אותם לבא לפרעה ובטלו עבודתם, ואמר כי הן רבים הם וזמן מועט של בטול עבודתם יעשה הרבה רשם.

ויאמר פרעה. הוסיף לאמר. דאפילו אם יתאמצו ישראל לילך בע״כ ושלא ברשות ואז אם לא היה נוגע למלוכה לא היה כדאי לחוש כ״כ עבורם. אבל באשר נוגע למלוכה. הן רבים עתה עם הארץ. של מצרים רבים על ישראל. והשבתם אתם. המצרים. מסבלתם. מה שמסבלים את ישראל. וכמו לשון המקרא לעיל למען ענתו בסבלתם. ולא כמשמעות וירא בסבלתם דפירושו של הסובלים [ובאמת לשון סבלות פעם קאי על המסבלים כמו סבלות מצרים. ופעם קאי על הסובלים כמו לכל סבל בית יוסף (מלכים א׳ י״א) וכן בבנין הכבד אלופינו מסובלים. איתא במ״ר רות עה״פ ושם האיש אלימלך. ובירוש׳ ר״ה פ״ב. דפליגי ר״י ור״ל במשמעו אם הגדולים סובלים את הקטנים. או להיפך]. ואמר פרעה דאפילו ירצו לצאת ביד חזקה לא יניחם. וזהו דבר ה׳ למשה לעיל ולא ביד חזקה כמש״כ שם: