שמות ד, יג

ביד תשלח. ביד מי שאתה רגיל לשלוח, והוא אהרן דבר אחר ביד אחר שתרצה לשלוח, שאין סופי להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד, יש לך שלוחים הרבה:

וַאֲמַר בְּבָעוּ יְיָ שְׁלַח כְּעַן בְּיַד מָן דְכָשַׁר דְתִשְׁלַח:

וַאֲמַר בְּבָעוּ בְּרַחֲמִין מִן קֳדָמָךְ יְיָ שְׁלַח כְּדוֹן שְׁלִיחוּתָךְ בְּיַד פִּנְחָס דְחָמֵי לְמִשְׁתַּלְחָא בְּסוֹף יוֹמַיָא

שְׁלַח כְּעַן בְּיַד דֵין דְחָמֵי לֵיהּ לְמִשְׁתַּלְחָא:

ביד תשלח ביד מי שאתה רגיל לשלוח והוא אהרן דבר אחר ביד אחר שתרצה לשלוח שאין סופי להכניסן לארץ ולהיות גואלם לעתיד יש לך שלוחים הרבה לשון רש"י ואונקלוס אמר ביד מאן דכשר דתשלח יאמר שלח נא ביד אדם מדבר צחות שיהיה כשר וראוי לשליחות נכבדת כזאת ואל תשלח ביד כבד פה וכבד לשון ותהיה עם פיו בדברו אל פרעה כי איננו דרך כבוד ומעלה להיות שלוחך ערל שפתים כי לא ישמעו כל העמים בדברו אל המלך ויהיה זה גרעון בעיניהם והנכון בעיני שלח נא ביד כל אשר תשלח כי אין אדם בעולם שלא יהיה הגון יותר ממני לשליחות והסבה למשה בכל הסרבנות הזאת ענותו הגדולה מכל האדם אשר על פני האדמה שלא היה מוצא את לבו להתגדל ולדבר אל המלך ושיתפאר לאמר ה' שלחני ולא על ישראל להוציאם ממצרים ולהיות עליהם מלך

ויאמר. כבר פירשתי כי כל נא במקרא כמו עתה. וככה דבר נא באזני העם. שמע נא יהושע. יומת נא את האיש. הזה. אוי נא לנו כי חטאנו:

ביד תשלח. חסר אשר כאלו הוא כתוב ביד אשר תשלח. כמו עם לבבם שלם. והטעם שישלח זה השליחות ביד אהרן אחיו שהוא איש דברים כי איננו כבד לשון והוא רגיל להנבא לישראל וכתוב ביחזקאל כי השם שלח נביא בישראל לפני בוא משה אדוננו וכתיב ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה ועוד כי הוא גדול ממנו בשנים אולי יחר לו שיהיה משה שליח אל פרעה. על כן אמר השם וראך ושמח בלבו:

והנה משה איננו ממאן ללכת רק בתחלה אמר לא איש דברים אנכי. כי קשה הוא לדבר לפני המלך מי שהוא כבד פה. וחשב כי השם יחדש לו אות להסיר כובד פה. וכאשר השיבו השם והוריתיך ידע כי כובד לשונו לא יסור. הנה תמה משה למה לא ישלח השם אהרן אל פרעה ובעבור זה אמר שלח נא ביד תשלח. ומתשובת השם הלא אהרן אחיך הלוי יתברר לנו כל זה:

ביד תשלח - ביד אשר תרצה לשלוח ולא אותי.

שלח נא ביד תשלח. ביד מי שיהיה שליח מוכן לעשות שליחותך, ולא איש כמוני שיצטרך שתהיה עם פי ותוריני באופן שאתה תהיה המדבר:

שלח נא ביד תשלח. כלו' אם אתה חפץ בשליחותי שלח נא כתב שאוליך בידי כך שיהיה לי לפה ולמליץ כי לא איש דברים אנכי:

בי אדני שלח נא ביד תשלח. כבר נתבאר למעלה כי משה רבינו ע"ה היה שלוח לישראל במדת הדין אשר במדת רחמים וע"כ יתחנן לפניו בכאן בשם הזה שהוא מדת הדין כי מדת הדין נתון בתוך האל"ף והיו"ד משני שמות הקדושים שהוא נקמץ מהם ששניהם מדת רחמים והבן זה, ואמר ביד תשלח ביד הראוי לשלוח כי אני אינני ראוי לדבר אל המלך ועוד שאין כבודך בכך שיהיה שלוחך ערל שפתים, וכן תרגם אונקלוס ביד מאן דכשר למשלח.

ויאמר בי אדני באל״ף דל״ת.

שלח נא ביד תשלח. ביד כל אדם אתה יכול למלאות חפצך ולמה תשלח אותי שלח אחר כי הכל עבדיך. ומשום ר' יוסף קרא שמעתי כך אמר לו הק' למשה מי שם פה לאדם כלו' הפה חדשה אני בורא לא אוכל לתקן את שלך? אני אתקננה כשארצה. ומשום ר' עובדיה זצ"ל שמעתי וכי לא הייתי יודע שאתה כבד פה והלא אני עשיתי ומה לך להזכיר לי, והראשון שלי:

או מי ישום אלם. כנגד מי שם פה לאדם:

או חרש כנגד פקח שייך בין גבי עין בין גבי אזן, פקוח אזנים ולא תשמע (ישעיהו מ״ב:כ׳) שמעתי מר' יצחק הגר הגה"ה:

בי אדני שלח וגו׳. פרוש, איני חס ושלום תולה הדבר לצד הבורא, כי כל יכול עשות, אלא מניעת הסרת הפגם היא מצדי, כי איני ראוי לנס. והוא אמרו ״בי אדני״ תלוי כל החסרון והמניעה. ואמרו שלח נא וגו׳, פרוש, ביד מי שהוא ראוי לעשות שליחותך, לא בשפל כמוני שקבוע בי מומי, וזה יגיד על היותי בלתי מוכשר לשליחות נעלה:

שלח נא ביד תשלח. י"א שניבא משה שאין סופו להביאם לארץ ע"כ שלח נא עכשיו, כי נא מורה על העתה, ביד אשר תשלח לעתיד, וי"א שאמר משה אף אם אתחיל לילך בשליחות יודע אני שאין בי כח לגמור כל הדברים כי כבד פה אנכי וסופך לשלח אחר במקומי ע"כ שלח נא עכשיו ביד אשר תשלח אח"כ, והנכון הוא שעל אהרון אחיו הגדול אמר כן כי היה לו בסוף חלק בכל השליחות ע"כ אמר תמסור כל השליחות בידו פן ירע בעיניו על משה, והשיב לו הקב"ה וראך ושמח בלבו וק"ל.

בי אדני. אתה השם המשדד הטבע. בכל רגע שאהיה צריך לכך. אחר שאינך רוצה לשדד הטבע ברגע זה ולעשות אותי לאיש דברים וא״כ יהי׳ שידוד הטבע בכל רגע שאהי׳ נצרך לכך. ודבר זה קשה עלי להטריח לשכינה בכל רגע שתהי׳ מדברת מתוך גרוני:

שלח נא ביד תשלח. ביד אדם שלשונו מסוגל לכך. ויהי׳ הוא בתורת שליח ולא יהי׳ נצרך שהשכינ׳ תדבר מגרונו.שתהא אתה המדבר ולא האיש אשר תבחר בו ולכן אני איני שליח לישראל כלל. משא״כ אם יהא איש דברים ואתה תמסור לו דברים והוא ידבר לישראל בתורת שליחות. וא״כ יהא ביד תשלח:

ויאמר משה. אחר שה' לא הודיע בפירוש הטעם מדוע רוצה דוקא שהשליח יהיה ערל שפתים, טען משה הלא יותר טוב הוא שתשלח השליחות ביד איש שיוכל לדבר מעצמו בטבע, ובזה הוא שליח הבא בשם משלחו ודובר בשמו, משא"כ כשאני אלך שצריך שאתה תלך עמי ותשים הדברים בפי, איני שליח מאתך, אחר שאתה בעצמך הולך ומדבר, וטוב יותר שתשלח ביד תשלח, ר"ל ביד איש שיהיה שליח וידבר מעצמו בשם משלחו, וגם כוון על אהרן שכבר היה שליח מאתו לב"י במצרים ונבא להם בשם ה' והוא לא יצטרך שילך משלחו אתו, וגם זה נכלל במ"ש ביד תשלח ר"ל שהיית רגיל לשלחו עד הנה:

ת ולפי זה קשה למה לא אמר בהדיא שלח ביד אהרן לכך אמר ד"א כו' ולפי ד"א קשה דאין שייך לו' שהיה מוציא מפיו דבר רע בעצמו לכך צריך גם לטעם ראשון. מהרש"ל: