שמות לז, ח

כְּרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא וּכְרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא מִן כַּפֻּרְתָּא עֲבַד יָת כְּרוּבַיָא מִתְּרֵין סִטְרוֹהִי:

כְּרוּבָא חָד מִסִטְרָא מִכָּא וּכְרוּבָא חָד מִסִטְרָא מִכָּא נְגִידִין וְאַדִּיקִין הֲווֹן כְּרוּבַיָא וְלָא מִתְפַּרְשִׁין מִן כַּפּוּרְתָּא אֲרוּם בְּחוּכְמַת רוּחַ נְבוּאָה עָבַד יַת כְּרוּבַיָא מִתְּרֵין סִטְרוֹי

במראות ד' במסו' במראות הצובאות. ויאמר אלהים. לישראל במראות. במראות אלהים. תרי ביחזקאל. שאלו הנשים סרו מתאות העולם ונתנו מראותיהן לנדבת המשכן ונחה עליהם רוח אלהים:

הצובאות ב'. במראות הצובאות אשר ישכבון את הנשים הצובאות גבי בני עלי כמו התם ישכבון הנשים הצובאות גם בכאן ע"י המראות היו שוכבין הנשים כדאיתא במדרש שהיו מתקשטות במראות ומשדלות לבעליהן ונזקקין להם:

משני קצותיו. אולי שיכון לומר שלא עשה הכפרת שוה והיה מכה בקורנס בכל רחב הכפרת וכו׳, אלא בשעת ההתכה התיך במקום רחב כשיעור הכפרת, ובשני קצותיו הרבה זהב שיעור שיספיק לכרובים, ובזה ידויק אמרו משני קצותיו.

עשה וגו׳. עמש״כ לעיל כ״ה י״ט שהיה הצווי תעשו בשני אנשים משום שמן הנמנע היה לעשות שניהם ביחד באדם א׳. אבל בדרך נס נעשה ע״י בצלאל שניהם ביחד וכיב״ז אי׳ לעיל כ״ט כ״א ע״ש: