שמות לו, א

וַעֲבַד בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכָל גְבַר חַכִּים לִבָּא דִיהַב יְיָ חָכְמָא וְסוּכְלְתָנוּתָא בְּהוֹן לְמִדַע לְמֶעְבַּד יָת כָּל עִבִידַת פָלְחַן קוּדְשָׁא לְכֹל דִי פַקֵד יְיָ:

וַעֲבַד בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכָל גְּבַר חַכִּים לִבָּא דִּיהַב יְיָ חוּכְמָתָא וְסוּכְלְתָנוּתָא בְּהוֹן לְמִידַע וּלְמֶעֱבַד יַת כָּל עִיבִידַת פּוּלְחַן קוּדְשָׁא לְכָל מַה דְּפַקֵּיד יְיָ

ועשה. הנה בצלאל הוא בעצמו יעשה הנכבד ויורה הוא ואהליאב:

ועשה בצלאל וגו׳ את כל מלאכת וגו׳. קשה, והלא אפלו לקיחת הנדבה עדין לא לקח לעשות, ואיך יצדק לומר ועשה וגו׳? אכן הכונה היא שהכין כלי אומנות הצריכין לעשות בהם כל פרטי המלאכה אשר צוה ה׳ לעשות, כי צריכין כמה פרטי כלי אומנות. וזה שעור הכתוב: ועשה בצלאל וגו׳ את כל מלאכת, פרוש, כלים שהם מלאכת מעשה עבודת הקדש לכל אשר צוה ה׳, כי יש עבודת המתכות ועבודת כלי עץ ועבודת האבנים והאריגה. וצא ולמד מה שאמרו זכרונם לברכה (שבת מט:) כי המ׳ מלאכות כלן היו במקדש, ומהנשמע מהכתובים מובן כי ביום אחד הכינו כל כלי אומנות.

חכם לב. כבר נתבאר לעיל ל״א ו׳ ד׳ משמעות חכם לב. הוא חכמת יראת ה׳. והיה הרבה חכמי לב אשר נתן ה׳ חכמה ותבונה בהמה לדעת. עומק הכונה של כל מלאכה:

לעשות באומנות היד:

את כל מלאכת עבודת הקדש לכל אשר צוה ה׳. בקבלה למשה מה שלא בא בכתוב מפורש. ולא היה העת מספיק שילמדו כל הקבלות שבע״פ מפי משה. אבל המה כונו בחכמתם שנעשה הכל מכוין כאשר צוה ה׳. וע׳ להלן ל״ט מ״ג:

ועשה, אמר כי חוץ ממה שיעשה בצלאל ואהליאב, עוד יחול עליהם רוח הקדש לכוין כונת המלאכה וסודותיה וכל הנרמז בה, שעז"א לדעת לעשות, ושיעשו כפי שצוה ה' שכולל, אם העשיה לש"ש, אם כוונת הסודות ותעלומות המלאכה: