שמות לב, כח

וַעֲבָדוּ בְנֵי לֵוִי כְּפִתְגָמָא דְמשֶׁה וּנְפַל מִן עַמָא בְּיוֹמָא הַהוּא כִּתְלָתָא אַלְפִין גַבְרָא:

וְעָבָדוּ בְנֵי לֵוִי הֵי כְּפִתְגָמָא דְמשֶׁה וּנְפָלוּ מִן עַמָּא דַּהֲוָה סִימָן בְּאַפֵּיהוֹן בִּקְטִילַת סָיְיפָא בְּיוֹמָא הַהוּא כְּמִנְיַן תְּלָתָא אַלְפִין גַּבְרָא

ויעשו בני לוי. ולא כל בני לוי:

כשלשת אלפי איש לפי פשוטו אותן ג׳ אלפים נתכוונו לעבודת כוכבים ולכך נהרגו שדינם היה כדין עיר הנדחת.

ויעשו בני לוי. לפי שהם עיקר תולה כל המעשה בהם:

בני לוי. ולא אמר ״כל״, כי לא כלם בני חיל לעשות האמור בענין. וצריך לדעת למה הצרך להזכירם ולא סמך על מה שבא זכרונם בסמוך. ואולי שבא למעט שלא עשה עמהם הדבר זולתם. ומפסוק ראשון שאמר ״ויאספו אליו כל בני לוי״ אין לשמע שמעט איש ישראל, אלא בא לומר שכל בני לוי באו, ויש מקום לומר שבאו קצת מישראל, לזה אמר ויעשו בני לוי לומר ולא איש ישראל.

כדבר משה. פרוש, כי דברי משה לבד יספיק למה שעשאוהו, או ירצה שלא נשתהו אלא ככלותו לדבר, סמוך לגמר דבריו עשו.