שמות ל, לו

ונתתה ממנה וגו'. היא קטרת שבכל יום ויום שעל מזבח הפנימי, שהוא באהל מועד:

אשר אועד לך שמה. כל מועדי דבור שאקבע לך, אני קובעם לאותו מקום:

וְתִשְׁחוֹק מִנַהּ וְתַדִיק וְתִתֵּן מִנַהּ קֳדָם סַהֲדוּתָא בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא דִי אֱזַמֵן מֵימְרִי לָךְ תַּמָן קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין תְּהֵי לְכוֹן:

וְתִכְתּוֹשׁ מִינָהּ וְתָדִיק וְתִתֵּן מִינָהּ קֳדָם סַהֲדוּתָא בְּמַשְׁכַּן זִימְנָא דְּאֵיזַמִין מֵימְרִי לָךְ תַּמָּן קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין תְּהֵא לְכוֹן

ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד יתכן שנפרש שהזכיר הכתוב בכאן כל מעשה הקטרת אמר שיקטיר ממנה לפני העדות בקדש הקדשים והוא קטרת של יום הכפורים ויקטיר ממנה באהל מועד בכל יום ואשר אועד לך שמה יחזור על העדות ויתכן שיזכיר כי יתן ממנה במזבח הפנימי שהוא מונח לפני ארון העדות כי כן יאמר בפרשת ויקהל (ראה להלן מ ה)

ממנה הדק. דקה בכל יכלתך זהו קטורת תמיד על מזבח הזהב:

ושחקת ממנה הדק לקיים ביום הכפורים מה שכתוב בפרשת אחרי וקטורת סמים דקה והביא וגו'.

ושחקת ממנה הדק. לאחר העירוב. ומכ״מ עוד יש בהם חלקים שאינם משוחקים כ״כ המצוה לשחק עוד יותר בכל יום לצורך השעה. מש״ה לא כתיב ושחקת אותה הדק דמשמעו כל אותה קטורת אלא ממנה מבואר דמערבין בסך גדול ובכל יום מעלין מעט ושוחקין לצורך היום:

פ כלומר לא שצריך שיניח ממנה לפני העדות למשמרת אלא להקטיר וכו':

צ כאלו אמר ולמה נקרא אהל מועד לפי שכל מקום וכל זה שאני קובע לך לדבר עמך אינו אלא שמה: