פרשת תצוה · שמות פרק כח פסוק לב
שמות כח, לב
וְהָיָה פִי־רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה־לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,487 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק כח13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · רשב"ם · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על שמות כח, לב
והיה פי ראשו. פי המעיל שבגבהו הוא פתיחת בית הצואר:
בתוכו. כתרגומו כפיל לגויה, כפול לתוכו להיות לו לשפה כפילתו, והיה מעשה אורג ולא במחט:
כפי תחרא. למדנו שהשריונים שלהם פיהם כפול לתוכן:
לא יקרע. כדי שלא יקרע, והקורעו עובר בלאו, שזה ממנין לאוין שבתורה, וכן (פסוק כח) ולא יזח החשן, וכן (שמות כה טו) לא יסורו ממנו הנאמר בבדי הארון:
תרגום אונקלוס לשמות כח, לב
וִיהֵי פוּם רֵישֵׁהּ כָּפִיל לְגַוֵּהּ תּוֹרָא יְהֵא מַקַף לְפוּמֵהּ סְחוֹר סְחוֹר עוֹבַד מָחֵי כְּפוּם שִׂרְיָן יְהֵי לֵהּ לָא יִתְבְּזָע:
תרגום יונתן לשמות כח, לב
וִיהֵי פּוּם רֵישֵׁיהּ בְּמִיצְעֵיהּ תּוֹרָא בְּשִיפְמֵיהּ יְהֵי מַקִּיף לְפוּמֵיהּ חֲזוֹר חֲזוֹר עוֹבַד גִרְדָאֵי הֵי כְפוּם לַשִּׁירַיָא יְהֵי לֵיהּ לָא יִתְבְּזָע
תרגום ירושלמי לשמות כח, לב
וִיהֵי פוּם רֵישֵׁיהּ בְּמִצְעָא סִיפְוָוא יֶהֱוֵי מַקִיף לְפוּמֵיהּ חֲזוֹרָא עוֹבַד גְרָדִי כְּפוּם סִירָא יֶהֱוֵי לֵיהּ לָא יִתְבְּזָע:
רשב"ם על שמות כח, לב
כפי תחרא פי ראשו - פתח שמכניס ראשו כשלובשו.
בתוכו - באמצעיתו למעלה - להבדיל - כעין מלבושים של גלחים.
לא יקרע - לא יפתח בית צוארו למטה כעין מלבושים שלנו אלא למעלה, שבשעת אריגה מניחים בו צואר.
ספורנו על שמות כח, לב
לא יקרע. לא יהיה לו בית הצואר נפתח לארכו לפניו, אבל יהיה עגול. ולשון יקרע יאמר על הדבר הפתוח לארכו, כמו וקרע לו חלוני שהיתה פתיחת החלונות ארוכה וצרה:
בעל הטורים על שמות כח, לב
שפה יהי' לפיו. שהמעיל מכפר על לשה"ר שאם חטא בלה"ר יעשה שפה לפיו שימנע מלה"ר ויעשה תשובה ויתכפר לו:
רבנו בחיי על שמות כח, לב
והיה פי ראשו בתוכו. נראה לי כי מה שדרשו יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול נכלל בו עוד כל הדובר שקרים והמועל בדבורו ויש לו שפתים דולקים ולב רע כי לכך נקרא מעיל שבא לכפר על המעל לפיכך צוה על המעיל והיה פי ראשו בתוכו,
ויש בזה רמז אזהרה לאדם שראוי לו שיהיה דבורו שוה למה שבתוכו שיהיה תוכו כברו ושפתו לפיו סביב לעצור במלין, והוא אינו עושה כן אלא מעשה אורג כופל דבריו כארג הזה שכופל חוטי אריגתו וכן כפי תחרא כפי השריון שטבעותיו כפולים וע"כ בא המעיל לכפר על עון זה כי הוא מרוחק אצל הש"י ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו.
חזקוני על שמות כח, לב
בתוכו באמצעיתו כמו ועץ החיים בתוך הגן הולך ומפרש כיצד.
מעשה ארג משעת אריגתו יהא פיו עשוי באמצע הבגד.לא יקרע פתיחה, כמו וקרע לו חלוני. פי׳ בית צוארו לא יפתח בשעת תקון הבגד אלא בשעת האריגה מניחים בו בית צואר.
בכור שור על שמות כח, לב
לא יקרע. אין פיו נעשה דרך קריעות כמו בבגדים שלנו אלא דרך אריגה עושה לה פה וי"מ שפה אורל"א (orlo, Saum) בלע"ז:
יהיה לפיו. כדי שלא יקרע:
העמק דבר על שמות כח, לב
והיה פי וגו׳. בפי׳ מעיל נחלקו הראשונים ז״ל. רש״י פי׳ שהיה כמו כתונת רחב עם בתי יד וכולו סתום זולת פי ראש והוא פתיחת בית הצואר. ורמב״ם ורמב״ן כתבו שהיה פתוח כולו בלא בתי יד ורק למעלה אצל הצואר היה פי ראש מחובר מן הכנף אל הכנף ומכניס הראש בתוכו. והנה אם נדקדק לשון המקרא משמע בצווי כרמב״ם ורמב״ן ז״ל. דלפרש״י דמפרש פי ראשו בתוכו כפול לגוי׳ להיות לו לשפה א״כ היינו פי ראשו בתוכו היינו שפה יהיה לפיו. ומה זה דכתיב שתי הויות. והכי מיבעי והיה השפה לפיו בתוכו מעשה אורג. משא״כ לרמב״ם ולרמב״ן המה שני דברים. והיה פי ראשו בתוכו שיהא בית הצואר אינו תפור אלא ארוג מצד לצד. ומשמעות בתוכו לא כפרש״י לגוי׳ אלא ארוג עמו ממש. ואח״כ הוא דבר בפ״ע דאותו בתי הצואר יהיה שפה לפיו מעשה אורג לא שיהא במחט לכפול אלא באריגה לעשות חוט עבה בסוף. וע״ע בסמוך:
כפי תחרא. הוא מגן שיהא השפה העב מגין שלא יקרע. ולפ״ז הפי׳ לא נצרך לכתוב על גוף המעיל שיהא מעשה אורג אחר שאין לו בתי ידים. ממילא כולו ארוג. ועי׳ מש״כ בפי׳ המעשה:
מלבי"ם על שמות כח, לב
יהיה פי ראשו בתוכו, פי ראשו שהוא בית הצואר יהיה באמצעותו למעלה, וכן בתיב"ע ויהא פום רישיה במצעא, שלא יהיה פתיחת בית הצואר מן הצד, ומ"ש שפה יהיה לפיו הוא ערן אחר שיעשה לפיו שפה אריג סביב, ולרש"י מ"ש פי ראשו בתוכו היינו כפול לגויה כתרגומו, ומפרש שפה יהיה כפי תחרא כשריון שפיהם כפול, ולהרמב"ם יל"פ כשריון שאין לו בית יד רק מכסה את הגוף לבד, לא יקרע כדי שלא יקרע והקורעו עובר בלאו ממה שלא אמר שלא יקרע (יומא עב א'):
שפתי חכמים על שמות כח, לב
א ר"ל אע"פ שפשוטו של קרא משמע שהוא טעם אלעיל מכל מקום מדלא כתיב שלא יקרע אלא לא יקרע משמע שלאו בפני עצמו הוא דכל הני שמביא רש"י ראיה מהם נמי כן הוא:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וְהָיָה | הָיָה פועל | ה-י-ה | 26 |
| פִי | פֶּה שם עצם | 90 | |
| רֹאשׁוֹ | רֹאשׁ שם עצם | ר-א-ש | 507 |
| בְּתוֹכוֹ | תָּוֶךְ שם עצם | 434 | |
| שָׂפָה | שָׂפָה שם עצם | ש-פ-ה | 385 |
| יִהְיֶה | הָיָה פועל | ה-י-ה | 30 |
| לְפִיו | פֶּה שם עצם | 126 | |
| סָבִיב | סָבִיב שם עצם | ס-ב-ב | 74 |
| מַעֲשֵׂה | מַעֲשֶׂה שם עצם | ע-ש-ה | 415 |
| אֹרֵג | אָרַג פועל | א-ר-ג | 204 |
| כְּפִי | פֶּה שם עצם | 110 | |
| תַחְרָא | תַּחֲרָא שם עצם | 609 | |
| יִהְיֶה | הָיָה פועל | ה-י-ה | 30 |
| לּוֹ | — | 36 | |
| לֹא | לֹא תואר הפועל | 31 | |
| יִקָּרֵעַ | קָרַע פועל | ק-ר-ע | 380 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.