שמות כח, טז

זרת ארכו וזרת רחבו. כפול ומוטל לו לפניו כנגד לבו, שנאמר (פסוק ל) והיו על לב אהרן, תלוי בכתפות האפוד, הבאות מאחוריו על כתפיו ונקפלות ויורדות לפניו מעט, והחשן תלוי בהן בשרשרות וטבעות, כמו שמפורש בענין:

מְרַבַּע יְהֵי עֵיף זֶרְתָּא אֻרְכֵּה וְזֶרְתָּא פְתָיֵהּ:

מְרַבַּע יְהֵי עֵיף זַרְתָּא אוּרְכֵּיהּ וְזַרְתָּא פּוּתְיֵיהּ

פְּשַׁךְ:

כפול - כעין כיס, לפי שנותנים בתוכם האורים והתומים.

זרת - חצי אמה.

כפול. או' מוהר"י ז"ל ששניהם היו זה על זה ובעליון היו קבועים האבנים והתחתון דבוק עמו לחזק שלא יתקלקלו האבנים הקבועות בחקק המשבצות שבתוך העליון וכן תניא בתורת כהנים בפרשת וכי תקריב קרבן מנחה ועשית חשן משפט וכו' יכול כשם שזה כפול כך זה כפול ת"ל זהב לזהב הוא שוה ולא לכפלו פי' ולא להיות האפוד כפול כמו החשן וגם פירש"י גבי ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים פי' אורים מלשון מדינות כמו באורים כבדו ה' תומים לשון גבולים ששם כלה התחום שהיה כלה בחשן תחום וגבול ומצריו של כל שבט ושבט בתוך אבן שלו וזש"ה משפט בני ישראל שלא יוכלו לערער זה על זה כלום ובימי יהושע כשהטילו גורל נפל הגורל כמו שכתוב בחשן וגם הכהן היה מכוין ברוח הקדש ובשעת מלחמה ובעת הצורך היו עולות האותיות ואומרות ומשיבות להם כל שאלתם:

רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו. כאן כתיב מצות רבוע לפני המדה ולא כמו במזבחות. והיינו משום דשם הכלל מוסף על הפרט כמש״כ במזבח החיצון כדי לכלול כל מיני רבוע. משא״כ כאן בא הפרט לפרש את הרבוע שאינו אלא ארכו כרחבו ואי היה כתוב רק הפרט זרת ארכו וזרת רחבו כפול. ס״ד לכפול את הזרת של הרוחב מש״ה כתיב רבוע יהיה כפול ולמדנו דלאחר הכפול יהיה רבוע זרת ארכו וזרת רחבו. ומש״ה כתיב גם במעשה רבוע היה כפול ולא כמו במזבחות. וכמש״כ לעיל כ״ז א׳:

רבוע יהיה כפול ר"ל שיהיה רבוע אחר שנכפל, וקודם שנכשל היה ארכו אמה ואחר הכפל זרת ארכו, ולבל נטעה שהיה זרת ארכו קודם שנכפל, אמר בעשיה (ל"ט ט'), כפול זרת ארכו וכו' כפול: