שמות ב, ד

וְאִתְעַתָּדַת אֲחָתֵהּ מֵרָחִיק לְמִידַע מָה יִתְעֲבֵד לֵהּ:

וְאִתְעֲתָּדַת מִרְיָם אַחְתֵיהּ מֵרָחִיק לְאִתְחַכְּמָא מָה יִתְעֲבֵד לֵיהּ

ותתצב. מלה זרה כי שמו נח נעלם בין שתי התוי"ן תחת היו"ד. אמר ר' משה הכהן כי תי"ו לרדת ולגשת נוסף בעבור חסרון הפ"א מן פעל וככה לדעת כי בעבור אות הגרון נפתח. ועתה החליפו התי"ו לה"א במלה לדעה. כמו אשר תנה הודך:

לדעה מה יעשה לו. שחשבה שיקחהו איזה מצרי כשאר אסופי, כי רבים אסופים היו במצרים בלי ספק, כי מלאה הארץ זמה, כמו שהעיד הנביא באמרו וזרמת סוסים זרמתם:

ותתצב אחותו מרחוק. על דרך הפשט זה מרים שהרי מרים נתנבאה עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל וזהו שאמר לדעת מה יעשה לו לדעת מה יהא בסוף נבואתה. וע"ד המדרש ותתצב אחותו זו שכינה ולמדך הכתוב כשהצדיק מצטער שכינה מזדמנת לו להצילו וכענין שכתוב (יונה ב׳:ג׳) קראתי מצרה לי אל ה' ויענני. ותכף שנצטער משה ביאור נזדמה לו מיד שכינה שעתידה ליתן תורה על ידו. וזהו שדרשו רז"ל ותתצב אחותו מרחוק פסוק זה כלו על שם השכינה נאמר ותתצב דכתיב (שמואל א ג׳:י׳) ויבא ה' ויתיצב. אחותו דכתיב (משלי לז) אמור לחכמה אחותי את, מרחוק דכתיב (ירמיהו ל״א:ג׳) מרחוק ה' נראה לי, לדעה דכתיב (שמואל א ב) כי אל דעות ה', מה דכתיב (דברים י׳:י״ב) מה ה' אלהיך שואל מעמך, יעשה דכתיב (שמואל ב י״ט:י״ד) כה יעשה לי אלהים, לו דכתיב (שופטים ו׳:כ״ד)ויקרא לו ה' שלום.

ותתצב אחותו מרחוק. אמה העמדתה שם וצותה לה לראות מה יעל בנער מדלא כתיב ותצב נר' שהציבוה אחרים:

ותתצב. היה ראוי לכתוב ותתיצב. ועי׳ ראב״ע. אכן משמעות הלשון שהיה ג״ז השגחה פרטית מן השמים שתהיה האחות ניצבת מרחוק. ואם כן פי׳ ותתצב. שאחר העמידה שם. היינו ההשגחה:

מה יעשה לו. איזה אופן יעשה לו להיות ניצל:

ותתצב אחתו מרחק, ודרשו חז"ל בסוטה שכולו מרמז על השכינה, שהנפש שהיא חלק אלוה ממעל יש לה אחות במרום שהיא השכינה ומדה זו המשגחת על הנפשות היקרות היא עמהם אחיות תאומות לא יתפרדו, והגם שעומדת מרחוק בעולם העליון היא מחיצות על נפשות חסידיו כענין ויתיצב ה' וכמ"ש בפי' שם, ומרחוק ה' נראה ועומד לדעה מה יעשה לו, והיתה שכינה עמו ומשגחת על הצלתו וכמו שיספר: