דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת שמות · שמות פרק ב פסוק טו

שמות ב, טו

וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל־הַבְּאֵר׃

גימטריה של הפסוק כולו: 5,259 · 19 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק ב

13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · דעת זקנים · רבנו בחיי · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על שמות ב, טו

וישמע פרעה. הם הלשינו עליו:

ויבקש להרג את משה. מסרו לקוסטינר להרגו, ולא שלטה בו החרב, הוא שאמר משה (יח ד) ויצילני מחרב פרעה:

וישב בארץ מדין. נתעכב שם, כמו (בראשית לז א) וישב יעקב:

וישב על הבאר. לשון ישיבה, למד מיעקב שנזדוג לו זווגו על הבאר:

תרגום אונקלוס לשמות ב, טו

וּשְׁמַע פַּרְעֹה יָת פִּתְגָמָא הָדֵין וּבְעָא לְמִקְטַל יָת משֶׁה וַעֲרַק משֶׁה מִן קֳדָם פַּרְעֹה וִיתֵיב בְּאַרְעָא דְמִדְיָן וִיתֵיב עַל בֵּירָא:

תרגום יונתן לשמות ב, טו

וּשְׁמַע פַּרְעה יַת פִּתְגָמָא הָדֵין וּבְעָא לְמִקְטוֹל יַת משֶׁה וְעָרַק משֶׁה מִן קֳדָם פַּרְעה וִיתֵיב בְּאַרְעָא דְמִדְיָן וִיתֵב עַל בֵּירָא

אבן עזרא על שמות ב, טו

וישמע. ארץ מדין סרים היו אל משמעת פרעה. על כן הוצרך להיות רועה צאן. שלא יעמוד בישוב אולי יכירוהו. וכאשר אמר לו השם שמת פרעה ועבדיו שברח מפניהם. ונולד לו בימים ההם בנו הקטן אז אמר ויצילני מחרב פרעה. כי כל ימי חייו היה ירא ממנו. ואחר שהזכיר וישב בארץ מדין. שב לפרש למה ישב כי בתחלה ישב לפני הבאר הידועה כדרך ויצא יעקב וגו' וילך. ושב לומר ויפגע במקום:

רשב"ם על שמות ב, טו

וישב בארץ מדין - כולל ואח"כ מפרש באיזה עלילה ישב במדין. בתחילה וישב על הבאר - שם נח תחלה, כאדם שעומד לפוש.

ספורנו על שמות ב, טו

וישב בארץ מדין. בחר לשבת איזה זמן בארץ מדין:

וישב על הבאר. ובעברו בארץ קרה לו שישב סמוך לאיזה באר, כמו ויפגע במקום באיזה מקום, כמבואר למעלה:

דעת זקנים על שמות ב, טו

ויבקש להרוג. מסרו לסרדיוט להרוג ולא שלטה בו החרב ואחז"ל שנעשה צוארו כעמוד של שיש ורמז לדבר שלא הי' לו לכתוב אלא ויברח הרי וישב משה יתרין והן בגימטריא אבן שיש מהה"ר משה. ועוד אמרו במדרש שבא גבריאל והפך פני הסרדיוט בפניו של משה ונטל הסייף מידו והרגו תחת משה וכסבורים הן שנהרג משה וברח. ד"א שהעלו משה לבימה להרגו ועשה יתברך את פרעה אלם ולסגנים חרשין ולספקלטורין עורים וברח משה וזש"ה מי שם פה לאדם. כשאמר פרעה להרוג משה מי עשאו אלם שלא נתאמץ בצווי ולסגנים חרשים שלא שמעו הצווי ולספקלטור עור ומי עשאך פקח לברוח מפניהם וקבלו יתרו בביתו מכאן אתה למד שכל מי שמקבל עליו לעשות מצוה אין אותה מצוה פוסק' ממנו שהרי יתרו קבל בביתו משה שברח מפני השונא להצילו וממנו יצא שקבל שונא שברח מפני גואל להרגו ואי זה זה סיסרא אל אהל יעל מבני ברק ונהרג שם:

רבנו בחיי על שמות ב, טו

וישמע פרעה. דתן ואבירם הלשינו עליו, ויבקש להרוג את משה ויברח משה שהיה פרעה מבקש להרוג אותו לולא שנתעלם וברח מפניו בכח ההעלמה.

ובמדרש מסרו לקוסטינר להרגו ולא שלטה בו החרב הוא שאמר משה (שמות י״ח:ד׳) ויצילנו מחרב פרעה.

ויברח משה מפני פרעה. מכאן למד דוד וברח שנאמר (שמואל א י״ט:י״ב) ויברח וימלט (ישעיהו כ״ו:כ׳) חבי כמעט רגע עד יעבר זעם.

בכור שור על שמות ב, טו

ויבקש להרוג את משה. על שהרג את המצרי שהיה עושה מצוותו:

אור החיים על שמות ב, טו

את הדבר הזה. אמר תיבת הזה לומר ששמע דברים הבאים בסמוך, שהם דברי הרשע שאמר ״הלהרגני״ וגו׳, לא שידע בברור כי הוא ההורג למצרי.

ויבקש להרג וגו׳. פרוש, בקש להוכיח הדבר אם כן עשה כדי להרג אותו, ולזה ברח משה מפני פרעה שמא יתברר הדבר ויהרגנו. או ירצה באמרו מפני פרעה כי הכיר בפניו כי זעומים הם והרגיש מזה וברח, הגם שלא ידע כי הגיעו הדברים לפרעה.

העמק דבר על שמות ב, טו

מפני פרעה. מיותר. ללמד כי כבר נתפס ועומד להיות נדון לפני פרעה. והקב״ה הצילו:

וישב בארץ מדין. האי ישיבה עכבה זמן רב כמש״כ הרא״ש בסוכה פ״ד דיש ישיבה דמשמעו עכיבה:

וישב על הבאר. הוא ישיבה ממש:

מלבי"ם על שמות ב, טו

ויבקש, ממה שלא אמר ויבקש פרעה את משה להרגו למדו חז"ל שכבר היה בידו ומסרו לקוסטינר להרגו ולא שלטה בו החרב. וישב על הבאר גם זה היה מהשגחת ה' להמציא לו בת זוגו והמציאו לו על הבאר כמו ליצחק וליעקב, וכן בת זוגו בעולם העליון היא באר חפרוה שרים ומשה איש האלהים בעלה דמטרוניתא כנודע:

שפתי חכמים על שמות ב, טו

ס (נח"י) דהא דכתיב כי מתו כל האנשים המבקשים וגו' הם היו דתן ואבירם כדמשמע פ"ט דנדרים:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַיִּשְׁמַעשָׁמַע פועלש-מ-ע426
פַּרְעֹהפַּרְעֹה שם עצםפ-ר-ע355
אֶתאֵת מילית401
הַדָּבָרדָּבָר שם עצםד-ב-ר211
הַזֶּהזֶה כינוי17
וַיְבַקֵּשׁבָּקַשׁ פועלב-ק-ש418
לַהֲרֹגהָרַג פועלה-ר-ג238
אֶתאֵת מילית401
מֹשֶׁהמֹשֶׁה שם פרטימ-ש-ה345
וַיִּבְרַחבָּרַח פועלב-ר-ח226
מֹשֶׁהמֹשֶׁה שם פרטימ-ש-ה345
מִפְּנֵיפָּנִים שם עצםפ-נ-ה180
פַרְעֹהפַּרְעֹה שם עצםפ-ר-ע355
וַיֵּשֶׁביָשַׁב פועלי-ש-ב318
בְּאֶרֶץאֶרֶץ שם עצםא-ר-ץ293
מִדְיָןמִדְיָן שם פרטי104
וַיֵּשֶׁביָשַׁב פועלי-ש-ב318
עַלעַל מילת יחסע-ל-ל100
הַבְּאֵרבְּאֵר שם עצםב-א-ר208
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Exodus – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Exodus – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.