דברים ט, ב

עַם רַב וְתַקִיף בְּנֵי גִבָּרַיָא דִי אַתְּ יְדַעַתְּ וְאַתְּ שְׁמַעְתְּ מָן יִכּוּל לְמֵיקַם קֳדָם בְּנֵי גִבָּרַיָא

עַם חָסִין וְגֵיוְתָן הֵי כְּגִנְבָּרַיָא דְּאַתּוּן יְדַעְתּוּן וְאַתּוּן שְׁמַעְתּוּן מַן יֵיכוּל לְמֵיקָם קֳדָם בְּנוֹי גִבָּרַיָא

עם גדול וגו׳ אתה ידעת ואתה שמעת. קשה, אם ידע – מה חשיבות לזכרון השמיעה אחר שידע? עוד, למה אמר שתי פעמים אתה ואתה ולא הספיק לומר ״אתה ידעת ושמעת״? אכן הכונה היא שמדבר עם שתי כתות: כת גדולה בכמות הם עם בני ישראל, וכת גדולה באיכות הם יהושע וכלב שהם גדולי ישראל, ובפרט יהושע שמוכן למלך על ישראל. והתחיל לדבר עם הגדולים שהם יהושע וכלב ואמר אתה ידעת, שהם ידעו ידיעה ברורה ברגלם את הארץ, וכנגד המון ישראל אמר ואתה שמעת מפי המגידים, ובזה נתישבו הדקדוקים.

אתה ידעת. מדעתך ושכלך:

ואתה שמעת. מפי שארי אוה״ע החזקים ממך שגם הם חושבים אשר מי יתיצב וגו׳:

עם, אם מצד ראשי הצבא שלהם שהם עם גדול ורם וכו' שאתה ידעת שא"א לכבשם בדרך הטבע: