דברים ז, ח

כי מאהבת ה'. הרי כי משמש בלשון אלא לא מרבכם חשק ה' בכם, אלא מאהבת ה' אתכם:

ומשמרו את השבועה. מחמת שמרו את השבועה:

אֲרֵי מִדְרַחַם יְיָ יָתְכוֹן וּמִדִנְטַר יָת קְיָמָא דִי קַיִים לַאֲבָהָתְכוֹן אַפֵּיק יְיָ יָתְכוֹן בִּידָא תַקִיפָא וּפָרְקָךְ מִבֵּית עַבְדוּתָא מִידָא דְפַרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרָיִם

אֲרוּם מִן בִּגְלַל דְּרָחִים יְיָ יַתְכוֹן וּמִן דְּנָטִיר יַת קְיָימָא דְקַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן אַפֵּיק יַתְכוֹן פְּרִיקִין בִּידָא תַּקִּיפְתָּא וּפְרִקְכוֹן מִבֵּית שִׁעֲבּוּד עַבְדַיָא מִן יְדָא דְפַרְעה מַלְכָּא דְמִצְרָיִם

ומשמרו. שם הפעל:

כי מאהבת ה' אתכם. בהיותכם זרע אוהביו וחושבי שמו:

כי מאהבת ה׳ אתכם. לא מחמת גדולת דעתם אלא מאהבה שבא כ״פ בלי טעם נגלה לאחר. כ״א התקשרות הרוח כמו שמזדמן האב והבן שלא הכירו זא״ז מעולם ע״פ סיבה ובפגישה מועטת נקשרים באהבה נפרזה. והיינו משום דמזלייהו חזו שרוחם מקושר בתולדה כך אהבת ה׳ לישראל הוא משום שהמה חלק אלוה ממעל. ומשום זה נקראו בנים למקום והקב״ה מכנה עצמו אב. כדכתיב בשירת האזינו הלא הוא אביך. שנית ומשמרו את השבועה וגו׳. עוד טעם שבחר בכם מחמת שכבר נשבע לאבותיכם וגם קיים לעשות פעולות גדולות להוציא מא״מ ושלא תהי׳ נפשכם מסוגלת להיות עבדים. ובזה קנה אתכם ביחוד וכדכתיב בשירת האזינו הלא הוא אביך קנך. אבל בעצם אין גדזלת ישראל מסוגלת יותר להיות עם הנבחר לעבודת ה׳ יותר מכל אומה מעוטי הדעת. ע״כ אחר שנבחרתם הרי אתם נדרשים לשמירה:

כי מאהבת ה' אתכם, שאם היה רוצה ברבות עם סגולה היה יכול לתת לכם את ארץ מצרים שהיתה מלאה כצאן אדם ושיהיו עם מצרים מתחברים אליכם להיות אתכם לעם אחד, ומה שהוציא אתכם היה מאהבת ה' אתכם, שהאהבה לא תהיה אלא בשוים ואיך יצויר אהבה שיאהב ה' אתכם הלא זה מצד שיש בהם אלהות היא נפשכם שהיא חלק אלוה ממעל שמצדה יאהב דומה לדומה, ומשמרו את השבועה שנשבע להיות לכם לאלהים ושתדבק שכינתו בכם ולכן הוציא אתכם ביד חזקה כדי להביאך אל הארץ שמוכנת להשראת השכינה והקדושה הגם שפדך מבית עבדים מיד פרעה שתכף בהחל המכות נפסק השעבוד ובכ"ז לא השאיר אתכם במצרים לחבר את עם מצרים אליכם כי אין רצונו ברבוי של פסולת וקליפות רק בהפרי והסגולה שהיא מועטת ותשכון בטת בדד מופרדת מעובדי אלילים:

כ שהמ"ם הזה אין שימושו במקום מן כמנהגו ברוב המקומות רק הוא מ"ם הסיבה: