דברים ז, ג

וְלָא תִתְחַתַּן בְּהוֹן בְּרַתָּךְ לָא תִתֵּן לִבְרֵהּ וּבְרַתֵּהּ לָא תִסַב לִבְרָךְ

לָא תִתְחַתְּנוּן בְּהוֹן בְּנָתֵיכוֹן לָא תִתְּנוּן לִבְנֵיהוֹן וּבְנָתֵיהוֹן לָא תִסְבוּן לִבְנֵיכוֹן דְּכָל מַאן דְּמִתְחַתֵּן בְּהוֹן כְּמִתְחַתֵּן בְּטַעֲוַותְהוֹן

לָא תִתְעַרְבוּן:

ולא תתחתן בם. אפילו אחר גרות, לפי שהם רעים וחטאים ומקולקלין בעברות יותר משאר האומות, ולכך החמיר עליהם יותר משאר האומות שהן מותרין אחר גרות.

ולא תתחתן בם עליו נאמר מן הגויים אשר אמר ה׳ וגו'.

ולא תתחתן בם. לדעת סתמא דגמ׳ קאי בגיות. ודרך חתנות אסרה תורה כדאי׳ במס׳ עבודת כוכבים ד״ל ומיקרי נשואין אע״ג שאין קידושין תופשין בה. כדאיתא בסנהדרין דנ״א ניסת ללוי כו׳ לעובד כוכבים כו׳ ועי׳ פרש״י שם והא דכתיב כי יסיר וגו׳ מיותר ללמדנו דכל האומות עובדי כוכבים אסורין משום שמסירין אפי׳ לרבנן דר״ש דלא דרשי טעמא דקרא מכ״מ כאן עיקר המקרא מיותר לרבות כל המסירים [וזהו פסק הרי״ף יבמות פ״ב והרמב״ם ז״ל כמש״כ בהע״ש סי׳ קל״ד בס״ד] אבל רבא ביבמות פ׳ הערל ס״ל דלא תתחתן מיירי בגרות דתפשי קידושין ושייך חתנות. ואיסור גיות מכי יסיר נ״ל. [ולפי זה דעיקר קרא דכי יסיר אינו מיותר לרבות שארי עובדי כוכבים. א״כ תלי׳ אי אזלינן בתר טעמא במחלוקת ר״ש ורבנן. והיינו סוגי׳ דקידושין דס״ט ויבמות דכ״ג. והדברים עתיקים]:

לא תקח לבנך. לבנך מיבעי. ובא לרמז דהנושא גויה בכרת והיינו מיתה לפני זמנו. ונישאת לבנו השני. שהרי איסור אשת אח אין כאן. משום שאין קידושין תופשין בה:

ולא, ר"ל ויש שעכ"פ יבואו עמהם בחתון ועז"א ולא תתחתן בם: