דברים לא, טו

וְאִתְגְלִי יְיָ בְּמַשְׁכְּנָא בְּעַמוּדָא דַעֲנָנָא וְקָם עַמוּדָא דַעֲנָנָא עַל תְּרַע מַשְׁכְּנָא

וְאִתְגְלֵי אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ בְּמַשְׁכְּנָא בְּעַמוּדָא דַעֲנָנָא וְקָם עַמוּדָא דַעֲנָנָא עַל תְּרַע מַשְׁכְּנָא וּמשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ קָמוֹן מִן לְבַר

וירא ה' באהל בעמוד ענן הטעם כי עמוד הענן היה על הפתח והשם היה נראה באהל וזהו הכבוד על דעת ר"א (אבן עזרא על דברים ל״א:ט״ו) ועל דעתי הוא כמו וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל (במדבר יב ה) והנה כבוד ה' נראה בענן (שמות טז י) והטעם כי רצה לדבר עם משה שישמע יהושע ושם יצוה את יהושע עצמו והנה למשה נאמר (שם כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת אבל יהושע לא היה במעלה ההיא ואסור היה ליכנס באהל כלל והנה ויעמד עמוד הענן על פתח האהל שב לבאר כי היה הענן ובו הכבוד על פתח האהל חופף עליו והנה הוא באהל:

וירא ה' באוהל. הידוע הטעם כי עמוד הענן היה על הפתח והשם היה נראה באהל וזהו הכבוד ודבור ואצונו זהו ויצו את יהושע בן נון במצו' השם יתברך על כן אמר אשר נשבעתי להם ואח״כ פרשת הנך שוכב עם אבותיך ואין מוקדם ומאוחר בתורה וכן פ' ויהי ככלות משה לכתוב דבקה עם ויכתוב משה את התורה הזאת:

וירא ה' באהל בעמוד ענן. כי היה הכבוד בתוך הענן וכח הרחמים בקרבו.

וירא ה׳ באהל וגו׳. בכל פרשיות שבתורה כשדבר ה׳ עם משה היה הענן פרוש על הכרובים בקדש הקדשים. ומשה היה עומד בין בדי ארון במקום הבליטה כמש״כ בס׳ שמות כ״ו ל״ג. זולת כשדבר ה׳ עם אהרן ומרים כתיב וירד ה׳ בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים וכמו שביארנו שם. וכן כאן כשרצה להאציל מדבריו למשה על יהושע כמו שהיה בימי שבעים זקנים דכתיב וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך וגו׳. מש״ה עמד פתח האהל ודבר עם משה כל המאמר הנך שוכב וגו׳. ומזה הדבור נאצל רוח ה׳ על יהושע ויצו עליו חזק ואמץ וגו׳ ומכ״מ לא נשתוה אופן הדבור הזה לאופן הדבור שהיה עם אהרן ומרים. דבאהרן ומרים כתיב וירד ה׳ בעמוד ענן פתח האהל. משמעו שמתחלה כשירד עמד שם. משא״כ כאן מתחלה התראה למשה באהל. אלא שאח״כ יצא לפתח האהל. והיינו משום שהיה בא לתכלית השפעת אור תורה שבכתב שמקומו באהל מועד. על כח תורה שבע״פ שהוא מחוץ לאהל: