דברים כה, טז

אֲרֵי מְרָחָק קֳדָם יְיָ אֱלהָךְ כָּל עָבֵד אִלֵין כֹּל עָבֵד שְׁקַר

אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן כָּל דְּעָבֵיד אִלֵּין נִיכְלַיָא כָּל דְּעָבֵיד שִׁיקְרָא בִּפְרַקְמַטְיָא

כל עושה אלה. איפה ואיפה אבן ואבן והכלל כל עושה עול בפה ובמעשה בסתר או בגלוי:

כל עושה אלה. יחזור למעלה, לאבן ואבן איפה ואיפה. כל עושה עול, בשאר דברים.

כל עושה אלה כל עושה עול. פרוש ״כל עושה אלה״ – אבן ואבן, איפה ואיפה, ״כל עושה עול״ הדומה לאלה, שלא תאמר שגזרת הכתוב הוא על שני דברים אלו ולא על דומיהם, תלמוד לומר ״כל״ וגו׳:

כי תועבת וגו׳. הוא טעם על אזהרת ל״ת לא יהיה לך וגו׳ שהוא תועבה כל עשה אלה. היינו במשקלות אפילו באופן שאינו עול כמו שביארנו בס׳ ויקרא י״ט ל״ה:

כל עשה עול. אפי׳ לא במשקלות אלא באופן אחר:

[קסה] כי תועבת ה' אחרי שאין בזה שום עול לא יספיק לזה טעם יצ"מ ולכן אמר שהמדה הזאת היא תועבה לפני ה' ונקרא בה' שמות כמבואר בספרי:

כל עשה אלה כל עשה עול פי' שכל עושה אלה הוא בסוף יעשה כל עול כנ"ל ובזה יובן הסמיכות צידוק המדות לכי ינצו כפי שפי' שאנשים יחדו באנשים שדרים ביחד וכל מריבה שתהיה ביניהם הוא רק ע"י מדת שלי שלי ואינם רוצים לוותר כמו שאמרו בני חבורה המקפידין זע"ז וכו' ואמר שאם יתנהגו כנ"ל אז לא תהיה מריבה ורק שלום: