דברים יט, כא

עין בעין. ממון, וכן שן בשן וגו':

וְלָא תְחוּס עֵינָךְ נַפְשָׁא חֳלַף נַפְשָׁא עֵינָא חֳלַף עֵינָא שִׁנָא חֳלַף שִׁנָא יְדָא חֳלַף יְדָא רַגְלָא חֳלַף רַגְלָא

וְלָא תֵיחוֹס עֵינֵיכוֹן נַפְשָׁא חֲלוּפֵי נַפְשָׁא דְמֵי עֵינָא חוּלַף עֵינָא דְמֵי שִׁינָא חוּלַף שִׁינָא דְמֵי יְדָא חוּלַף יְדָא דְמֵי רִיגְלָא חוּלַף רִיגְלָא

והטעם לא תחוס עינך. על עד שקר:

יד ביד רגל ברגל וסמיך ליה כי תצא למלחמה. לומר מחוסרי אבר אין יוצאין למלחמה:

ולא תחוס עינך על מי שהוא חייב אין לך לחוס אבל בצאתך למלחמה יש לך לחוס ולחמול על מארס ובונה ונוטע כרם ורך הלבב ולכך נסמך כאן כי תצא למלחמה.

עין בעין למעלה בחובל בחבירו וכאן בעדים זוממין.

ז פי' כמו שאמרו פרק החובל מכדי כתיב ועשיתם לו כאשר זמם ואי ס"ד יד ביד ממש יד ביד ל"ל ופירש רש"י דאי העיד באיש פלוני שקטע יד חבירו משלם ממון הניתן מיד ליד דאי כמשמעו הא כבר כתיב ועשיתם לו כאשר זמם: